חיבה אמיתית

אלווין קפץ אל ברכיה של רוז.

השאלה הראשונה שהארי שאל אחרי שיצא מההלם הייתה:"איך היא הייתה?"

קת'רין חייכה.

"היא הייתה הבנאדם הכי נחמד שהכרתי בחיי" ענתה "כל-כך חייכנית..."

דמעה קטנה זלגה מעיניה.

"הכרת את אבא שלי?" שאל הארי, למרות שידע את התשובה, אבל רצה לשמוע את קת'רין אומרת אותה.

ובדיוק אז קת'רין צחקה.

"איך יכולתי לא להכיר את אביך" אמרה "לא יכולת לפספס אותו, הוא והחברים שלו..."

הארי חייך.

"ספרי לי עוד" ביקש הארי.

"לילי שנאה אותו בשנים הראשונות, וגם קצת אחר-כך" ענתה "וכל פעם אחרי שאביך היה מדבר איתה, היא הייתה יושבת שעות על המיטה שלה, ואני על המיטה שלי, ומספרת לי:

'ג'יימס היה ככה, ועשה ככה' וכל פעם זה היה נגמר ב' הוא כזה פוץ!'

ואז היא הייתה נאנחת, הייתי מתחילה לצחוק ואימך אחרי- היינו ככה שעות, והבנות האחרות היו נכנסות לחדר, מנסות לבין במשך דקות שלמות על מה אנחנו צוחקות..."

הארבעה היו מרותקים.

"ואז, אימך ואביך החלו לצאת" המשיכה "והשיחה בערב השתנתה,

'היה ככה וככה' וזה היה נגמר ב:'היה מדהים' ואז היא הייתה נכנסת למיטה, מתכסה בשמיכה ושקעת בחלומות, ואני ניסיתי להבין, איך יכול להיות שלילי אוואנס, שקראה לג'יימס במשך  שנים 'פוץ' והתלוננה על כל צעד ושעל שעשה, ועכשיו היא יוצאת איתו?" שאלה בצחוק.

"ואפילו עד היום לא הבנתי את זה..." ענתה.

השעה 01:30 לפנות בוקר.

"כבר ממש מאוחר" אמרה קת'רין לבסוף, אחרי ששקעה במחשבות על העבר "כדאי מאוד שתלכו לישון."

והארבעה עלו למעלה, חצי- ישנוניים, רק הארי היה היחיד שהיה נראה ער מתמיד.

כולם נרדמו, חוץ מהארי, ששכב במיטתו וחשב, על הוריו.

וכשנרדם, לחלומותיו נכנסו דבריה של קת'רין.

חלם, על אימו מגלגלת מצחוק עם אימה של רוז ואז שתיהן מדברות.

זה היה חלום? או חיזיון מהעבר?

בבוקר כשכולם קמו ליוו קת'רין וכריסטיאן את הארבעה לתחנת הרכבת 'קינג קרוס'

"ביי" אמרו קת'רין וכריסטיאן כשהגיעו.

רוז, הרמיוני ורון יצאו מהמכונית, הארי נשאר לדקה.

"תודה" אמר לקת'רין.

"על מה?" שאלה

"על שהזמנת אותנו" ענה והוסיף אחרי מספר שניות: "ועל שסיפרת לי"

"זה הכי טוב שיכולתי להעניק לך" ענתה בחיוך.

הארי חייך חזרה ויצא מהמכונית.

"הכל בסדר?" שאלה הרמיוני את הארי, שהגיע מאחוריהם.

"הכל מעולה" ענה, מחייך.

בערב הגיעו להוגוורטס, וכל אחד הלך לשולחן הבית שלו.

רוז, לשולחן הפלפאף והארי, רון והרמיוני, לשולחן גריפינדור.

רוז התיישבה במקום שמצאה ליד החברות שלה.

"איך היה בחופשה?" שאלה ליז.

"היה מצויין" ענתה רוז.

ומצידו השני של השולחן חייך אל רוז, סדריק.

חודש עבר, והארי עדיין חושב על השיחה שהייתה בחופש עם קת'רין.

"עדיין חושב על החופשה?" שאל רון.

"איך הוא לא יחשוב על זה?" אמרה הרמיוני שישבה ביחד עם הארי ורון בחדר המועדון של גריפינדור. "זה גילוי ענק"

"אני עולה" אמר הארי והלך לחדרו והתיישב על המיטה.

כשתי דקות לאר מכן, הגיע ינשוף אפרפר עם מכתב במקורו.

הוא לקח אותו והינשוף עף חזרה.

הארי פתח את המכתב, הוא היה מקת'רין.

הפרק הקודם		הפרק הבא