מתיחות, סטירות ואהבות

גלינג, גלינג 'מה זה?' חשבתי 'אהה השעון, שכחתי שהפעלתי אותו', ופתאום עלה לי רעיון גדול. אז לקחתי את הכרית שלי ובספירה של שלוש צעקתי הכי חזק שיכולתי, לג'סיקה באוזן, "בוקר טוב!" אמרתי וזרקתי עליה את הכרית "מה את עושה?, את משוגעת?" היא צרחה עליי בשנייה שהכרית פגעה בא, "כן" אמרתי והלכתי להתלבש, משאירה אותה להתעורר לבד "ביי ג'ס" אמרתי ויצאתי מהחדר, מחזיקה ביד את הרשימת מרכיבים של השיקוי, ובודקת אם הספר "שיקויי השיקויים" בתיק. ירדתי למועדון וראיתי את סיריוס למטה "היי סיריוס" אמרתי "היי קייט" הוא אמר סיריוס, מה יש לנו שעתיים ראשונות?" שאלתי "תולדות הקסם" הוא אמר "יש!" אמרתי "למה?" הוא שאל "כי אני עייפה" תירצתי והוא צחק "יאללה בואי לאכול, אני גווע מרעב" הוא אמר "בסדר" אמרתי, ושנינו ירדנו לאולם הגדול והתיישבנו. אני ליד סיריוס ורמוס וסיריוס לידי וליד ג'יימס. אכלתי מהר, ובערך חמש דקות אחרי שהגענו אמרתי "טוב, אני הולכת. יש לי דברים לסדר לפני השיעור" ומה שבאמת היה לי לעשות זה לכתוב את כל המרכיבים שיש בארוניות של התלמידים. "ביי" הם אמרו לי, שגמרתי לכתוב את המרכיבים הלכתי לכיתה והתיישבתי, הפעם לא ליד סיריוס, אלא לבד מאחור, כדי שהוא לא יראה מה שאני עושה וכדי שאף אחד לא יראה מה אני עושה. הסתכלתי מסביב, לראות עם ג'יימס, סיריוס, רמוס ופיטר פה, 'יופי הם פה' חשבתי 'אני לא אצטרך לדאוג בקשר לגלימת ההעלמות, שאני לא אצליח לקחת אותה' חשבתי 'אוקיי, עכשיו הגיע הזמן להשוות את הרשימות'. ובמשך השעה הקרובה מה שעשיתי היה לבדוק מרכיב "במתכון" של השיקוי ולבדוק ברשימה של מה שיש בארונית של התלמידים ולסמן יש או אין. גלינג, גלינג שמעתי את הפעמון של בית הספר ובינס כמובן המשיך כרגיל, 'לפעמים אני תוהה עם הוא יודע שהוא מת. טוב, עכשיו זה לא חשוב, עכשיו חשוב לסיים את ההשוואה וללכת בלי שבינס ישים לב, מה שלא יהיה כל כך קשה כי באמת נראה לי שהוא לא יודע שהוא מת. להתרכז!' חשבתי טוב, גמרתי את ההשוואה ורשמתי את כל שמרכיבים שאין לי ברשימה נפרדת קצרה יותר, ושמתי את כל הדברים, חוץ מהרשימה בתיק ויצאתי מהכיתה. מתעלמת מהמבטים השואלים של הקונדסאים, ממהרת למועדון ומקווה שאני לא יתקל באף אחת מהמורות.
הגעתי לחדר מועדון ועליתי ישר לחדר של הקונדסאים, נכנסתי לחדר שלהם והוא היה ממש מבולגן, אבל לא היה לי קשה למצוא את המיטה של ג'יימס, גם בגלל שהיא הייתה המיטה השנייה הכי מבולגנת (של סיריוס הייתה הראשונה) וגם מרוב הביקורים שלי בחדר. פתחתי את כל המגירות, מחפשת את גלימת ההעלמות. 'הנה היא' חשבתי 'בדיוק ליד הסניץ' שג'יימס פילח בשנה החמישית'.
 לקחתי את הגלימה והלכתי לחדר שלי, שם שמתי את התיק שלי. משאירה אצלי רק את השרביט, הרשימה של הרכיבים שאין לי ושק לקחת בו את המרכיבים. יצאתי למדשאות, מכוסה בגלימת ההעלמות, מוודאת שאף אחד לא רואה אותי. נכנסתי ליער, בודקת את הרשימה ומוצאת כל דבר תוך דקות ספורות. בגלל שאני כל כך מתמצאת ביער בזכות העונשים עם האגריד בלילות. גמרתי ואפילו לפני הצלצול. לקחתי את כל המרכיבים, שמתי את כולם בשק ועליתי למעלה מהר, עדיין עם הגלימת העלמות עליי. עליתי לחדר של הבנים וראיתי את כולם יושבים שם 'שיט!' חשבתי 'איך אני אחזיר את הגלימה?' ובזמן שחשבתי איך לעשות את זה שמעתי חלק מהשיחה של הבנים "רך כף אתה חושב שגנבו לי את הגלימה?" שמעתי את ג'יימס אומר לסיריוס "כן" סיריוס אמר "נראה לך שאנחנו צריכים לפנות למורות?" אמר ג'יימס לרמוס "כן" רמוס אמר, ואני בינתיים החלטתי מה אני עושה, לפני שהם יפנו למורה. אז רצתי לחדר שלי ושמתי את השק, הרשימה והתיק מתחת למזרון. ורצתי חזרה לחדר שלהם, נכנסתי לאמצע החדר, בלי להרעיש, ובספירה של שלוש הורדתי את הגלימה ובשנייה שעשיתי את זה שמעתי "מה לעזאזל, קייט?" זה היה ג'יימס שאמר את זה "סורי שלא אמרתי לך שלקחתי את הגלימה" אמרתי לג'יימס והתיישבת ליד סיריוס "מה עשית בה?" שאל סיריוס "דברים" אמרתי "טוב" אמר ג'יימס "עם מי את בוגדת בסיריוס?" הוא הוסיף וצחק "אף אחד!" אמרתי, מזועזעת מעצם הרעיון "אז מה את עושה?" שאל רמוס "דברים" אמרתי, לא נותנת להם פרט אחד על התוכנית שלי להפוך לאנימגוסית. "טוב ביי" אמרתי "אני צריכה ללכת" הוספתי "שוב, עם מי את בוגדת?" שאל ג'יימס "אף אחד" אמרתי ונתתי נשיקה לסיריוס, ונשיקות בלחי לכל השאר. כמובן שג'יימס קיבל גם סטירה, "ביי" אמרתי ויצאתי מהחדר. גלינג, גלינג, שמעתי את הפעמון 'בדיוק בזמן' חשבתי, והלכתי לחדר שלי. שנכנסתי שמתי את השק בתוך התיק, יחד עם הספר ושאר המרכיבים לשיקוי. הלכתי לאולם הגדול, לקחתי טונות של אוכל אפילו בלי לדבר עם אף אחד, או לעצור. ואז הלכתי לחדר שירותים של מירטל המייללת "היי מירטל" אמרתי "היי קייט" היא אמרה והלכה לבכות "מה קרה היום?" שאלתי "צחקו עליי בגלל החצ'קון" היא אמרה "איזה חצ'קון?" שאלתי בניסיון לעודד אותה. תבינו מירטל ואני  היינו חברות מאז שמצאתי אותה בוכה בשירותים ושימחתי אותה. "אני צריכה שקט" אמרתי" אז את יכולה אוליי לבכות במקום אחר" אמרתי "כן" היא אמרה "אבל למה?" היא שאלה "כי אני עושה שיקוי" אמרתי "איזה?" היא שאלה "שיקוי אנימגים" אמרתי "כמו הקונדסאים, למה תהפכי" היא שאלה "ללביאה" אמרתי "יפה" היא אמרה "טוב, אני אלך לבכות באגם כדי לא להפריע לך, ביי" אמרה מירטל וצללה לתוך השירותים "ביי" אמרתי והתחלתי לעבוד על השיקוי.

הפרק הקודם		הפרק הבא