הקונדסאים

למחרת בבוקר ג'יימס התעורר בהרגשה עילאית.

לילי סלחה לו.

כשירד לארוחת הבוקר, הטוסט עם הריבה היה מתוק מתמיד. "היי! אתם יודעים שעוד שבוע יוצאים הביתה לליל כל הקדושים, נכון?" אמרה לילי, שהופיעה לפתע, לבדה. היא התיישבה מול ג'יימס ובחרה לעצמה טוסט שחום ופריך.

"וואי, איך שכחתי?!" קרא ג'יימס ולקח עוד טוסט. "למה תתחפשו?" שאל רמוס. סיריוס הרהר, ואז אמר:"ניראה לי שאני אתחפש לחייז"ל." "חייז"ל?! אתה לא נורמלי! זה יכול להיגמר רע. זה כמו שאומרים לא לקנות אקדחי צעצוע שניראים אמיתיים." אמרה לילי. "אקדח? מה זה אקדח?" תהה פיטר בקול. "זה מין כלי ממתכת שיורה קליע. המוגלגים משתמשים בזה כדי להרוג או לאיים זה על זה." הסבירה לילי.

בשיעור תולדות הקסם ג'יימס התיישב ליד סיריוס. לילי ישבה בשולחן לפניהם. קרני השמש הזהובות הטילו ברק על שיערה האדום. "ווהו!" לחש סיריוס והקיש באצבעותיו מול עיניו של ג'יימס. ג'יימס התנער והסמיק. "תפסיק להביע את הרגשות שלך בפומבי, אחי." סיריוס גיחך.

"חכה חכה, גם לך יהיו כאלה." אמר ג'יימס בקול מתריס. "ג'יימס!" מישהו לחש. כשג'יימס הסתובב, הוא ראה שמי שלחש היה רמוס. פתק מקופל היה בידו. "זה לסיריוס." הוא הוסיף והעביר את הפתק במהירות. ג'יימס נתן את הפתק לסיריוס והם קראו יחד:"עזוב את ג'יימס. יש לו מספיק בלאגן על הראש." היה כתוב שם. ג'יימס חייך אל רמוס, ואז בדיוק נגמר השיעור.

עבר שבוע.

ג'יימס ארז את חפציו לקראת הנסיעה הביתה.

כשהחליט שמגיעה לו הפסקה, הוא ירד לחדר המועדון, שהיה כמעט ריק.

רק לילי ישבה שם.

היא ניראתה עצובה. "הכל בסדר?" הוא שאל והתיישב על פינת הכורסא שלילי בחרה לעצמה."לא." היא אמרה והביטה בו. "ההורים שלי נוסעים לחופשה, אז אני אצטרף להישאר לבד בהוגוורטס בחג." היא אמרה בטון עצוב."אני אשאר איתך." אמר ג'יימס מבלי לחשוב.

"תעשה את זה בשבילי?" שאלה לילי. "ברור." אמר ג'יימס. "אני אשלח ינשוף להורים שלי." הוא הוסיף ועלה לחדרו.

ליל כל הקדושים.

הפרק הקודם		הפרק הבא