"אאאאאההההחח" צעק רון. דייב התעורר במהירות. רון היה תלוי מהעקב, כשראשו כלפי מעלה, באוויר. זה היה יכול להיות מצחיק אלה אם כן זה היה מפחיד כל-כך. הארי הצביע על רון עם השרביט. היה הבזק אור ורון נפל על המיטה.
כן כן, כך התחיל אותו בוקר באמצע אוקטובר.
עד שהם סיימו להתארגן רון היה משוכנע שהמקרה בבוקר היה מצחיק. כל-כך מצחיק שהוא ספר את זה להרמיוני. הרמיוני לא חשבה שזה מצחיק. "יכול להיות שהכישוף הזה הוא מספר השיקויים שלך?" היא שאלה. דייב הפסיק להקשיב. הוא ידע מה יהיו התוצאות מהשיחה הזאת. הרמיוני תכעס על הארי והארי יכעס עליה. ואז ג'יני הגיעה. היא מסרה להארי גליל קלף. "השיעור הבא עם דמבלדור!... יום שני בערב!" הארי אמר בהתרגשות.
הם יצאו להוגסמיד.
זו הייתה הפעם הראשונה של דייב בהוגסמיד. הוא התרגש מאוד. העיירה הקסומה הייתה מכוסה בשכבה של שלג וגשם. הם ביקרו בדובשנרייה ובשלושת המטאטאים. הארי, רון והרמיוני טענו שהיציאה הייתה פחות כייפית מהרגיל. דייב לא יכול היה לתאר לעצמו משהו יותר כייף מהיום הזה. הוא מעולם לא ראה מקום יפה כמו הוגסמיד. הם התחילו לצעוד לכיוון הטירה...
|