ביתו של דראקו מאלפוי

 אין נ.מ, אני מספרת

זה היה עוד בוקר רגיל בביתם הנאה של משפחת פוטר. ג´יני טיגנה פנקייקים בעוד הארי זלל לו פנקייק עם כמות מכובדת ביותר של סירופ. לפתע הפלפון של ג´יני רטט. "אני יענה", אמר הארי כשראה שג´יני עוד עסוקה עם המחבת. זו הייתה מינרווה מקוגנגל. היא אמרה לו משהו, והארי נחנק מהפנקייק שלו. "מה- מה זאת אומרת-" נשמעו עוד דיבורים מהפלפון. "כן, כן. אנחנו נבוא בהקדם האפשרי." ואז נשמע קול של ניתוק. הארי בהה בג´יני ומבטו אמר הכול. 

***

הארי, ג´יני ודראקו ישבו במשרד המנהלת. דיוקנו של דמבלדור דיבר אליהם. "חיפשנו אותם כל כך הרבה, אך אין זכר אליהם בשום מקום", הוא אמר בקול עצוב. "אני מצטער." דראקו הסתכל על הארי וג´יני בבילבול מוחלט. "אבל מה... הילדים שלי עשו עם הילדים שלכם?" הוא שאל את הארי וג´יני. הארי נראה מוטרד מהשאלה בדיוק כמוהו, והניד בראשו. "אין לי מושג", הוא אמר. "אבל חייבים לחפש אחר הילדים שלנו... ולשם כך נצטרך להיעזר בצבא דמבלדור". 

***

כעבור רבע שעה הגיעו לחדר עוד ארבעה אנשים. הצוות הישן- הארי, ג´יני, רון, הרמיוני, נוויל, לונה (נוויל ולונה ביחד, דרך אגב) ודראקו, כולם מוכנים בבגדי מסע ובתרמילים לחפש אחרי ילדיהם האבודים.

הפרק הקודם		הפרק הבא