פנימיית דלפי

אני מצטערת לבשר שנשארו עוד פרקים בודדים לסיום הפאנפיק...

לפחות תהנו ממה שיש...

"פוטר, ג'קסון," אמרה פרופסור מקגונגל. "אחרי ארוחת הבוקר על המתחרים להתאסף בחדר שמאחורי האולם הגדול," היא אמרה.

"למה?" שאל הארי. "המשימה מתחילה רק בערב!"

"נכון," אמרה הפרופסור. "אבל משפחות המתחרים מגיעות כדי לצפות בכם במשימה ועליכם לקבל את פניהם."

כן, בטח, חשב לעצמו פרסי.

"היא לא מצפה שהדרסלים יגיעו לכאן, נכון?" הוא שמע את הארי שואל את רון.

"אל תדאג," אמר פרסי להארי. "גם אין מצב שהמשפחה שלי תגיע,"

"למה?" שאל אותו הארי.

"אמא שלי והאבא החורג שלי בני-תמותה. -כלומר מוגלגים." הוא תיקן את פליטת הפה שלו במהירות וקיווה שהם לא שמו לב. "ואבא שלי.... טוב, זה מסובך..."

הארי משך בכתפיו. "הדודים שלי שונאים כל דבר שקשור לעולם הקוסמים. הם בחיים לא יגיעו לפה."

פרסי חייך בהבנה והמשיך לאכול את הפנקייקים שלו. הארי ישב בשולחן עוד כמה דקות ואז קם, כאילו החליט ללכת.

" 'ארי! פרסי!" נשמע לפתע קולה של פלר. שניהם הביטו לעבר הקול וגילו את ראשה מציץ מבעד לדלת של החדרון. "מחכים לכם!!"

הארי הביט בפרסי, וזה השיב לו מבט. "מעניין מי כאן," אמר הארי.

"בוא נלך לבדוק," החזיר לו פרסי.

שניהם קמו ביחד והלכו לעבר החדר שמאחורי האולם. פרסי דחף את הדלת ונכנס, הארי בעקבותיו.

"גברת וויזלי?" נדהם הארי למראה האישה הג'ינג'ית הפורשת את ידיה לקראתו.

פרסי חייך ועיניו שוטטו ברחבי החדר עד שנתקלו בדמות מזוקנת מוכרת.

"אבא?"

פוסידון חייך לקראתו.

"מה אתה עושה פה?"

"אסור לאבא לבקר את הבן שלו לפעמים?" שאל פוסידון וטפח על שכמו של פרסי.

"מותר, אבל..."

פוסידון נאנח. "אני יודע שאני לא עושה את זה הרבה, אבל אחרי הכל, אתה הבן שלי. ואני רוצה לראות אותך פנים אל פנים לפעמים. וחוץ מזה, רציתי להגיד לך בהצלחה. וכל הכבוד."

"על מה?" שאל פרסי, מופתע.

"על שאתה חבר כל כך טוב לקוסם ההוא, סיריוס. לא כל אחד היה עושה את מה שאתה עושה." אמר פוסידון.

"תודה..." מלמל  פרסי. לא רק שאבא שלו מגיע לבקר אותו באמצע בית ספר מוזר של קוסמים, הוא גם משבח אותו? זה לא קורה הרבה.

"וגם," המשיך פוסידון. "על המשימה השנייה שלך. הצלחת לעבור אותה בלי שאף אחד יגלה שאתה מסוגל לנשום במים. לא האמנתי שתצליח."

"היי!" מחה פרסי.

פוסידון צחק ופרע את שיערו. "רואים שאתה הילד שלי,"

פרסי חייך. "אתה נשאר למשימה?"

"לצערי, לא." השיב אביו. "אבל לארוחת הצהריים, שגם אליה מוזמנות משפחות המתחרים, אני נשאר. אחרת תעדיף שלא,"

"זה בסדר," אמר פרסי.

"פרסי!" קראה אנבת' ממקומה בשולחן גריפינדור. "איפה- שלום, אדוני," היא הבחינה בדמות שליוותה את חברה.

"היי אנבת'," צנח פרסי לידה.

"מה..."

"שלום, אנבת'. מה שלומך?" אמר פוסידון. "אני כאן רק על מנת לבקר את פרסי לקראת המשימה שלו, למרות שאני נושא דרישת שלום מאמך, והיא מוסרת, טוב, שאני וילדי לא חכמים במיוחד, אז אם יש לך מחשבות שניות..." הוא צחק.

"אממ.. תודה, הלורד."

"לא, לא," נענע אל הים בראשו. "תקראי לי פשוט פוסידון."

אנבת' הנהנה והביטה בפרסי, שמשך בכתפיו.

"אה!" טפח פוסידון על מצחו. "כמעט שכחתי. פייפר?" הוא איתר אותה בוהה בו בפה פעור. "אמך מוסרת לך גם דרישת שלום, ומייעצת לך להשתמש בעלון הטיפים לאיפור שהיא השאירה על מיטתך."

"תודה..." גמגמה פייפר המופתעת.

"היי, חבר'ה," הצטרף אליהם הארי, משאיר את רון לבדו מול גברת וויזלי, אחרי שגילתה שהוא המציא תשובות במבחן. "אה... זה אבא שלך, פרסי?"

"ממהממ," אמר פרסי בפה מלא. הוא בלע וחזר, "כן, תכיר את אבא שלי, פוסידון. אבא, זה הארי פוטר, המתחרה של הוגוורטס."

"נעים להכיר," אמר הארי והושיט את ידו. פוסידון לחץ אותה. "נעים להכיר אותך, הארי."

באותו הרגע רעם התגלגל בשמיים, ומיד לאחריו מספר ברקים הבזיקו.

"אין צורך להיות כל כך דרמטי," מלמל פוסידון.

פרסי, ששמע אותו, צחקק. רעם נוסף נשמע.

"טוב, טוב!" קרא פוסידון. "אני מצטער, עלי ללכת. להתראות, בן." הוא יצא מהאולם, מלווה במבטו המבולבל של הארי.

הפרק הקודם		הפרק הבא