הבית החמישי // גמור

לצערי, הייתי חייבת לראות את המשימה המזוויעה הזאת שאני אפילו לא מבינה איך היא עלתה למישהו לראש.

אבל מתקרב הנשף, וזה הולך להיות יותר נוראי מהמשימה שבה הורגים היפוגריף. כי הם הולכים להרוג אחד את השני, ופרנסין תהרוג אותי.

אחחח, אני כל כך מבולבלת.

כל הסיפור הזה נשמע כאילו לקחו אותו מאגדת דיסני קלישאתית.

הילדה שבאה מכלום פוגשת בשני נערים מוצלחים והם רבים עלייה.

אוף, עדיף לי פשוט לסבול את פרנסין כל ימי חיי.

ליס מצאה לעצמה חבר אז היא כל הזמן הסתובבה איתו ושרלוט כעסה עליי, אז...?

סקורפי הזמין את רוז והיא הסכימה.

וחוץ מזה לא שמעתי הרבה.

"היי מיי", שמעתי את אלבוס מאחורי אבל למרות שהוא מאוד מעצבן אותי החלטתי להגיב.

"כן?", אמרתי, למרות שאני יודעת מה הוא יאמר.

"יש לך את הסיכומים בתולדות?", הוא שאל.

"טוב, איכזבת", אמרתי וצחקתי.

"מה, אם הייתי מציע לך ללכת איתי לנשף היית הולכת?".

"אולי..", השפלתי מבטי.

"אז, את רוצה?", הוא הרים את מבטי עם אגודלו.

"אני אשמח", חייכתי אליו ואז הוא הרים את מבטו מעליי ופניו הרצינו.

"כן לאון?", הוא חייך חיוך שטני.

הסתובבתי. לאון הכין זרי פרחים, מתנות, שוקולדים ושלט ענקי שכתוב עליו 'האם תלכי איתי לנשף מיי?'.

"מיי?", הוא אמר בקול רועד, "את באמת הולכת עם הנבלה הזה?".

"אממ, כן", אמרתי ודרכתי על אלבוס הכי חזק שיכולתי.

"אתה באמת הכנת לי את כל זה?".

"את באמת הולכת איתו?", הקול הרועד התחלף לקול מפחיד.

"לאון, לא ידעתי שאתה גם מזמין אותי".

"ברור שאת ידעת! את עדיין יכולה להתחרט ולא ללכת עם השק חרא המהלך הזה (הערת הכותבת: מעריצי פרינדס התאחדו!)".

"היא יכולה, אתה פשוט תהיה מת אז היא תלך איתי בל מקרה".

"אוהו, הילד הקטן לקח קצת אומץ הא?", לאון וחבריו צחקו.

"או, כן", אלבוס אמר וקפץ על לאון במכות.

ליס משכה אותי משם כשניסיתי להפריד והרגיעה אותי כשצרחתי ובכיתי.

זה היה כמו בקטעים בסרטים בסלואו מושן ובשקט, למרות שזה היה כל כך רועש.

רציתי פשוט להיעלם משם.

אני לא ממש הקשבתי למה שליס אמרה, או לקללות שעפו ביניהם, או לצרחות של כל ה"מחממים".

ניסיתי לנשום אבל לא ממש הצלחתי.

שלפתי את שרביטי וכיוונתי לראשי.

"די!", צרחתי וכולם הפנו את מבטם אליי.

"תפסיקו את זה או שאני שולחת לעצמי קללה שתגמור את זה כאן ועכשיו!".

לאון ואלבוס קמו והיה דם בכל האזור שבו הם רבו.

לאון הפנה את מבטו אל אלבוס ואגרופו זז לכיוון פרצופו של אלבוס וחיזקתי את אחיזתי בשרביט.

דמעה ירדה על פנייה של ליס.

שותפה אחרת לחדר שלנו משכה באפה.

הורדתי את שרביטי.

ואז אלבוס בעט בלאון.

בכלל לא היססתי.

"אבדה קדברה!".

וזהו.

בבקשה על תהרגו אותי :(

הפרק הקודם		הפרק הבא