הארי פוטר והמניפולציה הגדולה

12- הקרב הראשון על הוגוורטס

(דראקו)

דראקו הלך לו במסדרונות ביתו. הלונגבוטום הזה עוד ישלם. לפתע ראה דראקו עיתון על הרצפה והרים אותו "מה זה? פוטר והדבילים עושים מסיבת עיתונאים?" דראקו הרגיש שזו ההזדמנות שלו, להוכיח לאדון האופל שאפשר עדיין לסמוך עליו. דראקו תיכנן איך יתלבש כדי שלא יזהו אותו....

למחרת

דראקו הגיע לשערי הוגוורטס עם כל העיתונאים. דראקו הסתכל עליהם בגועל; אם הם היו צריכים לראיין מישהו זה היה הוא! ברגע שנפתחו הדלתות כולם רצו לאולם הגדול אשר דראקו הבין שהיה בו לפני כן ארוחת הבוקר. אח, הוא התגעגע לארוחות. רגע מה?! אסור לו לחשוב ככה, זה בית ספר שמארח ילידי מוגלגים! דראקו התיישב. פוטר, לונגבוטום ונשותיהם עלו לבמה.

(נוויל)

"בבקשה להיות בשקט!" נוויל קרא. האולם השתתק. "קראנו לכם פה מסיבות מיוחדות! אנו מודעים לכך שאתם סקרנים לגבינו לכן החלטנו לספר לכם כמה דברים שיספקו אתכם." נוויל ראה את ריטה סקיטר עם מבט של ציפייה בעיניים. "לפני מספר שעות, מישהו ניסה להשתמש בשיקוי אהבה אסור על גברת סלית'רין- הפלפאף. אנו חוקרים את הנושא. אך למעשה, לפי הדעות שלנו, הכוונה הייתה שהתינוק של גברת הפלפאף- סלית'רין יהיה שייך לאותו אדם ששם את השיקוי במשקה של הגברת אך הכסף של אביו האמיתי יעבור אל המשפחה הלא אמיתית." הקהל נדהם, נוויל הודה פה בכמה דברים: 1) הרמיוני בהיריון (עד כמה שידוע להם) ו-2) מישהו ניסה להשתלט על הכסף של הארי פוטר. נוויל המשיך: "בזכות זה שהצלנו את הרמיוני מהשיקוי התינוק נולד. קבלו בבקשה את סיריוס פוטר!" והארי הסיר את הגלימה הבלתי נראית מידיה של הרמיוני והראה את התינוק שהיה מתחת לגלימה. האולם צרח כמה שהתינוק חמוד. נוויל אפילו שמע כמה: קולולולולו!

הוא המשיך לדבר: "ההודעה האחרונה להערב: אשתי ואני איחדנו את כוחותינו ולכן... אשתי בהיריון."

(הארי)

הארי שמח שהאולם השתגע כשראה כמה התינוק חמוד. הוא שמח לראות שאנשים שמחים בשמחתו ולא מנסים להרוס לו אותה. הוא רק היה עצוב שהוריו והוריה של הרמיוני לא פה כדי לשמוח איתם. הוא עדיין היה בהלם מההודעה של לונה ונוויל. איך הם לא סיפרו לו? טוב, הם לא חייבים לספר לו הכל.

החגיגה נגמרה. כולם הלכו הביתה; אם כי הארי חשד שראה גברת זקנה הולכת בכיוון ההפוך מהיציאה אך הוא התעלם.

(דראקו)

דראקו התהלך לו במהירות לחדר הנחיצות. הוא פחד שראו אותו או שיראו אותו. החדר הופיע. דראקו נכנס במהירות לחדר ומיד הלך לארונית. הוא נשם לרווחה כאשר ראה שהיא בסדר. דראקו החל בעבודה: הוא שם תפוח בפנים ושלח אותו לבורגין וברקס. הוא פתח את הדלת כעבור 5 דקות וראה בורקס. "באסה, הוא כבר חצי נאכל." דראקו לחש לעצמו בעוןדו סוגר את הדלת. כעבור 5 דקות פתח את הדלת וראה 50 אוכלי מוות יוצאים ממנה. דודתו בלטריקס טפחה לו על הכתף ושיבחה אותו. דראקו התקשח. הקרב החל.

(לונה)

לונה חשה הפרעה בהגנות וקיבלה אזהרות ששלחה לה העטרת של רייבנקלו מחדר הנחיצות. היא דיווחה לבעלה ולחבריה. הארי ביקש ממנה ומהרמיוני להישאר בחדר שלהם בזמן שהם מטפלים בפולשים. ברגע שנוויל והארי יצאו הרמיוני ולונה החלו לבכות.

(הארי)

הארי הופתע ששמע את האזהרה של לונה. מיד הוא ונוויל יצאו לטפל בעניין. הם הגיעו למסדרון שהיה אסור בקומה השלישית כאשר נתקלו ב15 אוכלי מוות. אוכלי המוות לא שמו לב אליהם. מיד הארי שלח קללה מתפוצצת שחיסלה 3 אוכלי מוות ונוויל גם. מיד נשלחו אליהם מטר קללות שהם הצליחו לחמוק מרובן. הארי נפגע מאחת שגמה ללשון שלו לשרוף ונוויל נפגע מאחת שגרמה לו לקלל בלי הפסקה. "אוכלי מוות בדרגים נמוכים." הארי הבין. הארי החליט לרחם עליהם ושלח כישוף שכל מי שנפגע נשלח יש למשרד הקסמים. כל אוכלי המוות שנשארו בחיים נפגעו מכך חוץ מאחד. מיד הוא קרא לעזרה. ברגע שעשה זאת מת מקללה הורגת שבאה מאחד מאוכלי המוות האחרים שבאו לעזרה. "אחלה עזרה" אמר הארי כדי לעצבן אותם. מיד שמע צחוק שבחיים לא ישכח: "האהא! הארי הקטן מנסה לנקום על מותו של הסנדק שלו! נראה איך תצליח להתמודד עם זה! קרוצ'יו!" הקללה נשלחה אליו. הארי התמקד בהגנות ושלח את המתקפה חזרה אליה היא צרחה בייסורים. באותו רגע נוויל הפסיק לקלל ושלח את הקללה המענה גם לעבר בלטריקס. היא צרחה כל כך חזק עד שגרמה לחלק מאוכלי המוות לדמם באוזניים שלהם. באיזשהו שלב הם שמעו מבלטריקס "קראק!" חזק ואז היא שכבה על הרצפה, מתה.

(לוציוס)

אוכלי המוות היו בהלם. קללת העינויים לא הורגת. היו סיפורים שעם שנאה טהורה היא תהרוג, אבל הם היו רק סיפורים! ואלו עוד שני ילדים! הוא התעשת על עצמו ושלח קללה הורגת ללונגבוטום. אדון האופל רצה את פוטר בחיים. הוא הופתע שלונגבוטום פשוט התחמק.

(הארי)

להארי נמאס מהקרב הזה. אוכלי המוות שלחו המון קללות שיכלו להרוג אותו אלא אם כן אומן כל כך. הואנ החליט להשתמש ביכולת האנימגוס שלו. הוא הנהן לנוויל שמשך את האש עליו על ידי הסתערות לעבר 20 אוכלי המוות שנשארו. הוא התרכז לכמה שניות בעיניים עצומות וכשפקח אותן הוא הרגיש עצום. הוא הסתכל מאחוריומ וגילה שהוא בדיוק כמו הבסיליסק שהרג בשנתו השנייה. הוא הסתער קדימה. נוויל התגלגל הצידה כדי לא להימחץ והסתכל על הארי בהלם בשעה שהארי קרע לגזרים את אוכלי המוות. רק שניים נשארו. אחד היה לוציוס מאלפוי. השני הוריד את המסכה שלו. הארי היה בהלם כשראה שזהו וולדמורט בכבודו ובעצמו. הארי השתנה חזרה וולדמורט דיבר: "ילד עלוב, אני אנצח אותך ואהרוג את אשתך ואת תינוקך. גם אם תהרוג אותי עכשיו אני אמשך לחיות." הארי אמר: "לא נראה לי." לוודלמורט הייתה הבעת פחד על פניו "למעט נגיני," הארי המשיך "חיסלתי את כל ההורקרוקסים שלך. ברגעים אלו ממש, שלחתי את רוחו של גודריק גריפינדור להרוג את נגיני." זה היה שקר מוחלט אך וולדמורט היה אחוז אימה טהורה. הוא זימן את נגיני על הרצפה כדי לראות שהיא בסדר. באותו רגע נוויל זימן את החרב של גריפינדור וחתך את נגיני לשתיים. וולדמורט גם בהורקרוקס וגם בעצמו בעוד הארי רק גיחך. וולדמורט התאושש וכיוון את שרביטו על הארי אך לפני שהספיק לעשות משהו הארי ונוויל פוצצו אותו ואת לוציוס בקללה מתפוצצת. "וכך מת אדון אפל אחד. נשאר רק עוד אחד."

הפרק הקודם		הפרק הבא