משחקי הרעב ה-76 לילדי הקפיטול

הלכנו במסדרון הארוך שהתפצל לשלושה מסדרונות אחרים לאורכו. בכול אחד מהם ספיידי ניטרל תרמיל שכלא בתוכו מלכודות מוות. בראשון הוא ניטרל מוקש שהיא מרסק לכם את הרגלים. בשני הוא ניטרל כלב מוטאנטי על ידי יריקת הארס שלו ובנוסף גם נעץ בוא את קשקשיו. ועכשיו יש שם גופת כלב מוטאנטי חסר פרווה שמעלה עובש וסירחון נוראי. ובשלישי הוא ניטרל גז שהיה מקפיא אותי לגמרי ואז אחרי חמש שניות הפסל קרח שלי היה מתנפץ על ידי פיצוץ.
כמה תרמילים!
צעדנו בהמשך המסדרון ועצרנו למנוחה. השעון הביולוגי שלי השתבש מזמן אבל אני הולך לישון שאני עייף. בדיוק שעצמתי את עיני, נשמעו ארבעה יריות תותח. התמונות של המתים מוקרנות מיד אחרי היריות. אחד בתוך המבוך ושלושה בחוץ. אנחנו שלוש עשרה אנשים בתוך המבוך. לא ממש ספרתי כמה בחוץ. מה שאני יודע שהיום או מחר יכנסו לתוך המבוך חמישה עשר נערים ונערות. עברו יומיים בתוך המבוך ואספקת המים שלי עומדת על שלושה ליטר. אספקת האוכל לא בסכנה. היא תחזיק לפחות לעוד שבוע וחצי של מזון בשפע.
המשכנו ללכת במסדרון ששאגה רמה הדהדה לאוזנינו וצרחה אנושית מיד אחריה. הסתכלנו זה על זה והחלטנו ללכת לבדוק מה זה. הכנתי את חרב בהיכון והלכנו לכיוון הצרחות. הגענו למסדרון קצר יחסית ובסופו פנה ימינה. השאגות והצרחות נשמעו משם. ספיידי נחת וזחל בשביל לא להשמיע קול ואני צעדתי על קצות האצבעות. הגענו לסוף והצצנו... וכמעט הקאתי. דוב בעל פרווה אדומה ובגובה התקרה שיסף ואכל מיועד שלא כול כך זיהיתי את פניו במרחק של שני מטר מאיתנו. הדוב נעץ את שיניו ברגליו וקרע את רגלו הימנית בשפריץ של דם שליכלכה את פרוותו האדומה גם ככה. הוא החל ללעוס ולאכול אותה ושמעתי את העצמות שהתפצחו בפה של הדוב. הוא בלע את הרגל ועבר לרגל השנייה. מהרגל הימנית נשאר גדם מדמם ובעל עצם חדה שביצבצה מהגדם. הוא קטע רגל נוספת וראיתי גם את בטנו השסופה שכנראה וחסרים בא כמה איברים פנימיים. הוא צרח בקול מיוסר ואני כמעט בכיתי. הזעם עלה בתוכי כמו הר געש.
"ספיידי," לחשתי לו והוא הסתכל אלי. "תמצא את הדרך לתרמיל שיהרוג את הדוב לאט וביסוריים, ברור?" אמרתי לו והוא הנהן. הוא הוציא את לשןנו והחל לרחרח את האוויר. אני בינתיים החזרצי את החרב למקומה ומתחתי חץ בקשת. יריתי אותו אל המיועד והוא פגע לו בצוואר. הוא נחנק מהדם של עצמו ומת תוך כמה רגעים. התותח אישר את זה וכך גם התמונה. הדוב הסתכל עליו בהלם ואני ניצלתי את זה כדי לצאת מהמחבוא עם עוד חץ טעון ויריתי לו בעין. החץ ננעץ בעין של הדוב והוא שאג מכאבים. הוא החל לרוץ ולרדוף אחרי וספיידי בדיוק יצא גם הוא מהמסדרון עם קשקשים עומדים ושיגר אותם על הדוב. הם ננעצו לו בכול רחבי הגוף והוא שאג מכאבים. דם יצא מכול הפציעות שלו וליכלך את פרוותו האדומה ממילא. ספיידי ליחשש אלי והחל לעוף לכיוון שממנו באנו ואני אחריו. צעידותיו הרעידו את המסדרונות וכול צעד שלו כיסה שבעה משלי. ספיידי עיכב אותו בכך שירק עליו חומצה שאיכלה לו את הפרווה ועור. הוא שאג גם מכאבים וגם מזעם ורוע טהור שניצנצו מעיניו השחורות כריק. ספיידי ניווט אותנו דרך מסדרונות ופניות. באחד מהם הוא סימן לי לקפוץ ואני קפצתי. הדוב לא קפץ, למזלינו, ופיצוץ ריסק את רגליו במטר של דם ובשר. השאגה שלו הייתה כול כך חזקה, שהיא ממש הרעידה את הקירות של המבוך. רגליו החרוכות העלו עשן וריח מסריח שגרם לי להקיא של פרווה שרופה.
עצרנו לראות אם הוא עדיין חי ונהרוג אותו ידני, אבל הוא הרים את ראשו ושאג בזעם והחל לזחול בעזרת ידיו לכיוונינו והקצב שלו היה אפילו יותר מהיר בהשוואה להליכה. רצתי במהירות ובדאגה אבל ספיידי, יכולתי להישבע שאם הוא היה מסוגל לצחוק או לגחך ברוע, הוא היה עושה את זה. הוא עף במהירות דרך המסדרונות עד שהוא הוביל אותנו למסדרון בעל פנייה למסדרון באמצעו. הוא עצר שם וגם אותי. הדוב הסתער עלינו במהירות ואנחנו קפצנו הצידה והוא המשיך ועבר אותנו. לפתע אור צהוב נורה מתוך הרצפה וכלא את הדוב. הוא הקפיא אותו והחל להמיס אותו לחלוטין עד שלא נשאר ממנו כלום. הסתכלתי על ספיידי בהלם. הוא הוביל את הדוב אל ספרת המוות. התרמיל הכי קטלני שהקפיטול יצר במרד הראשון. למדנו על זה בשיעור היסטוריה. פיצוץ קטע את מחשבותי. נשמע יבבה ואז שקט. צל החל לצעוד לכיוון שלנו והוא התגבש לכדי צל של אדם. מיועדת פנתה במסדרון וראתה אותנו. היא הייתה מכוסה כולה בדם ורפש מגעיל ואחזה בידה חרב ארוכה.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
טוב, אני נורא מצטער שלא עלה פרק בשבוע שעבר. לא הספקתי לעשות אותו, אבל השבוע הקייטנה נגמרת ואז יהיה לי זמן לכתוב ולעלות.
תודה רבה למי שנרשם לפאנפיק והגיב.
תגיבו,
אוהב,
קייל סמית.

הפרק הקודם		הפרק הבא