מסע בין עולמות

"קסנדרה?" נשמע קולו המתנשף של אדמוני השיער "בבקשה צאי אליי. אני בצד שלך." אמר והפעם עמד עם שרביטו בהיכון למקרה ותחליט לתקוף.

"מפגש בינינו יסכן אותה." נשמע קול נשי, חמור ותקיף.

"אל תתני לו להרוג גם אותי." התחנן אדום השיער.

"רונלד," אמר קול האישה, "אתה ויתרת על חסותי כשבחרת את הצד שלך במלחמה."

"קסנדרה." התחנן ביל "לא הייתה לי אפשרות אחרת. רציתי להציל את המשפחתי."

לפתע זינקה דמות מבין הסלעים, מביטה בו בזעם.

"אני נאלצתי להקריב את המשפחה שלי במלחמה הזו כדי שכפויי טובה כמוך יוכלו לחיות! אתם בוגדי הדם מטרות נפוצות בדיוק כמו הבוצדמים!" צרחה בזעם והחלה הולכת לכיוונו בצעדים מאיימים.

לפתע נשמע קול נפץ חזק והכל החל להתפרק. הארי צפה בביל וויזלי וקסנדרה רייס נופלים אל מותם.

זיעה קרה ניגרה על מצחו כאשר התעורר בבהלה.

"אתה בסדר?" שאלה לונה שניגשה למיטתו, "צעקת מתוך שינה." אמרה וניגבה את מצחו במטלית לחה.

"את חייבת לעזור לי." לחש הארי "אסור שמישהו ידע, הבטחתי לדמבלדור שלא אספר."

"סודך שמור עימי." השיבה לונה והתיישבה לצידו.

"בוא נעשה רשימת שמות." אמרה לונה, לקחה עט וקלף והחלה לרשום.

"יש את קסנדרה רייס ורון וויזלי." אמר הארי ולונה רשמה.

"ולוסינדה,"ציינה לונה "קרובת משפחה של קסנדרה. נכון?"

"כן.. וקייל דין ומייק, הבן שלו מאמנדה."

"ויש גם את מארק ופול." ציינה לונה.

"בוא נראה מה ידע לנו על הסיפור בעולם המקביל ונעלה השערות." הציעה לונה והארי הנהן בהסכמה.

"אמנדה לא הייתה בחורה של גבר אחד, אתה הרגת אותה כשהיית תחת אימפריוס." אמרה לונה, "אתה יודע מי הטיל אותו עלייך?"

"רון." השיב הארי, מתקשה לציין זאת ולונה מיהרה לרשום.

"בשלב מסויים היא הייתה עם קייל ומהקשר הזה יש לה בן, מייק. לוסינדה, בת הדודה שלה, התחתנה עם קייל ולקחה את הילד אלייה. איך דרכיהם נפגשו?"

"אני לא יודע."

לונה נאנחה, זה יהיה קשה ממה שחשבה.

"אתה גם בטח לא יודע את הסיבה שהרמיוני שונאת את אמנדה."

"לא."

"דמבלדור הוא שר הקסמים ואוכל מוות."

"כן."

"זה אומר שהפסדת במלחמה." אמרה לונה, מעכלת את דברים "אתה-יודע-מי עלה לשלטון.,

הארי הנהן לאישור.

"ומה איתך? אתה חי?"

"אני לא יודע." השיב הארי "קשה לי להאמין שהוא היה משאיר אותי בחיים."

"לוסינדה אמרה לך שמשום מה הוא לא נגע בה, זה אומר שהיא הייתה בקשר עם הקבוצה שלנו."

"נכון."

"וכל מה שאמנדה הורישה למייק זה המיטוקט." אמרה לונה.

"שהוא מכר לפרד וג'ורג'!" נזכר לפתע הארי.

"אז מה ההשערות שלנו?" שאלה לונה.

"אני חושב שאמנדה עברה אצל בחור שהרמיוני רצתה ובגלל זה היא שונאת אותה." אמר הארי.

"יואו!" קראה לונה ,זה כל כך ברור! היא הייתה מאוהבת בקייל!"

"ולוסינדה בטח האטרופופוסית של מייק, ככה היא וקייל נפגשו!" הוסיף הארי.

"לונה," אמר הארי בחיוך "אני חושב שעלינו פה על משהו."

החזרה להוגורטס הייתה רוייה מתחים, עצבנות וציפייה. רון ואמנדה לא החליפו מילה, ג'יני ונוויל היו תקועים בניהם אך בתור זוג, הם היו עוד יותר קרובים לאחר ההתמודדות המשותפת עם סבתו של נוויל. הארי הממתין בציפייה למפגש עם דמבלדור שבו יוכל לשטוח את השערותיו ולפגוש את האספנים לבית וויזלי. היחסים בין קייל והרמיוני היו מתוחים, ביודעם שזו העת לזנק כל אחד על טרפו ורק לונה, כרגיל, הייתה שקועה בעולם שלה.

"אני יודע שסיפרת לעלמה לאבגוד, למרות הפצרותי." אמר דמבלדור במפגשם.

"אני-"

"זהו היה צעד חכם." אמר דמבלדור, "אנחנו יכולים לסמוך עלייה."

הארי חייך וסיפר לו את השערותיהם.

"אני מבין." אמר דמבלדור, "הגיוני. נברר את ההמשך עם האחים וויזלי."

וכמו שיצאו המילים מפיו, הרגיש הארי את הלחץ הסוגר מכל הכיוונים ויורה אותו כמו פקק של בקבוק שמפניה.

הם נחתו במרכזה של חנות קטנה וריקה, מדפי העץ הרחבים מולאו במכשירים נוצצים ששימשו את קהילת הקוסמים עוד לפני המאה הקודמת. מדלפק הקופה נשמעו נשימות כבדות, דמבלדור התקרב בשקט, שרביטו שלוף.

"בבקשה על תהרוג אותי." נשמע קול חלוש ממתחת לדלפק.

"אל תדאג." אמר דמבלדור, "אני בצד שלך."

ג'ורג' יצא ממחבואו באיטיות, מביט בדמבלדור בחשדנות. הוא נראה עומד להתעלף כשהבחין בהארי.

"איך...?" שאל בשקט, "כולם חשבו שאתה מת!"

"אנחנו לא שייכים לעולם הזה." הסביר דמבלדור בסבלנות, "אנחנו באים מעולם מקביל שבו אני בצד שלכם והארי חי."

"אל תאמין לו." נשמע קולו של פרד שיצא ממחבואו מאחורי ארונות המטאטאים.

"וכי למה זה?" שאל דמבלדור ברוך.

"גם אל משפחת לאבגוד הגעתם וטענתם אותו הדבר. הם עדיין לא נמצאו."

"זהו שקר." פצה הארי את פיו בפעם הראשונה, "לא היינו אצלם."

"אם כך," אמר ג'ורג', "מדוע הגעתם?"

"אנחנו מחפשים חפץ שנמכר לכם לפני שנים." הסביר דמבלדור "שתיים-עשרה ליתר דיוק. מכר לכם אותו מייק דין."

"אתה מתכוון למיטוקט המסכן ההוא?" שאל פרד והארי הנהן לחיוב.

"מכרנו  אותו מזמן לאדון לאבגוד." אמר פרד "לבת שלו הייתה תחושה שזה מכשיר מיוחד." הוא ביטא את המילה "תחושה" בלעג שהרתיח את הארי, פרד של עולמו בחיים לא היה מדבר ככה עלייה, לא לידו בכל אופן.

"תודה לכם על המידע." אמר דמבלדור והם חזרו למשרדו.

"וולדמורט הלך אליהם בשביל המיטוקט." אמר הארי ודמבלדור הנהן לאישור.

"יש לי תחושה שאם נאתר אותם, נמצא את המיטוקט." אמר דמבלדור.

"אבל איפה הם יכולים להיות?"

"השאר זאת לי. לך לישון."

"ביום שאלך תיפח נשמתך,

בלילה כשאשוב יהיה זה רע בעבורך.

בצהרי היום כשתיפול לתהום,

תאחזנה ידי בשלך בטרם תיפול אל מותך."

"את ממש עגומה היום?" שאל הארי את דלת הכניסה לחדר המועדון של רייבנקלו אך כל שהדלת עשתה הוא לחזור על חידתה.

"את מי אתה צריך?" נשמע קול דק מעבר לדלת.

"לונה לאבגוד." השיב הארי לאיש שבפנים.

הייתה שתיקה.

כעבור כמה דקות נפתחה הדלת ולונה יצאה, רדומה למחצה.

"הארי, עוד מעט כיבוי אורות." אמרה מבעד לעייפותה.

"הייתי חייב לראות אותך." אמר הארי בקול מתנצל.

"מה קרה?" שאלה לונה, יוצאת מעייפותה בבת אחת וסגרה אחריה את הדלת.

"נסעתי עוד פעם עם דמבלדור." אמר הארי.

"חכה." עצרה אותו לונה בטרם ימשיך וגררה אותו אל חדר הנחיצות.

"כאן לא יוכלו לשמוע אותנו." סבירה לונה, "עכשיו דבר." הורתה והתיישבה על אחת הכורסאות.

"נסענו לפגוש את פרד וג'ורג'." סיפר הארי והתיישב על הכורסה מולה. היא המתינה בשקט שימשיך.

"הם אמרו שהם מכרו את המיטוקט לאבא שלך."

"אני מבינה."

"אבל אתם שניכם נעלמתם ואני חושב שוולדמורט חטף אתכם."

"קשה לי להאמין שהוא היה חוטף אותנו. הוא היא פשוט הורג אותנו." אמרה לונה בשלוות נפש.

"אז מה את חושבת."

"שברחנו." אמרה לונה "או שאנחנו פיתיון. לפי מה שסיפרת, אני חושבת שוולדמורט של העולם ההוא יודע שאתם באתם לשם."

"לאיפה הייתם בורחים?" שאל הארי.

"לונה של העולם ההוא בטח שונה ממני אבל אני הייתי בורחת למערת ענקי הסלע."

היא הניחה את ידה על רקתו ולחשה את הלחש: "רימפאס" אל חלל החדר.  במהרה נגלתה להארי תמונת המקום. מערה ענקית, כולה סלע ואבן. התמונה החלה להתרחק הוא הלך לאחור לכיוון הכניסה המוסתרת בקרקעית הים, במעלה המים.. ולבסוף, התמונה התמוססה.

"לונה," התנשף הארי, "זה המקום שבו רון וקסנדרה שוחחו בחיזיון שלי."

------------------------------------------------

עזרו לי לשפר את הפאנפיק.

אשמח לשמוח עצות ומקומות לשיפורים.

אשמח אם תדרגו, אני רוצה לדעת את טיב הכתיבה שלי.

הפרק הקודם		הפרק הבא