חייו ושקריו של אלבוס פוטר

אלבוס שוחרר מהמרפאה למחרת בבוקר, והותר לו להפסיד את הלימודים. הוא שכב לבד על מיטתו וחשב על מה שקרה, הוא הרג בן אדם! הוא התבייש בעצמו, וידע שזה לא מה שאביו היה עושה, אבל לא הייתה לו ברירה, ועכשיו האגריד מת, והוא וחבריו עדיין יענשו. כל זה הדאיג אותו מאוד, אבל מה שהכי הפחיד אותו היה המשפט שאמר הקוסם על הנבואה, עוד מישהו ידע על זה, ואף אחד לא ייחס לזה חשיבות, אבל איך הם ידעו את זה, הנבואה הייתה נפתחת רק בפניו, או שכישפו אותה איכשהו, או, אמר קול בראשו, שהנבואה לא דיברה רק עליך, אלא היא דיברה על עוד מישהו, שידע על כל זה, ותיכנן את זה כך שבתו של וולדמורט תעלה לגדולה, בניגוד לתוכניותיו. זאת בטח גם הסיבה לכך שניסו להרוג את פרסי! חשב אלבוס, והמחשבה על כך שמישהו יודע משהו שהוא לא עיצבנה אותו, והוא החליט לשתף את מה שהוא יודע עם עוד מישהו, למרות אזהרתה של ג'יני.

בשעה שש ירדו חמשת החברים לאולם הגדול, הם שתקו במהלך הדרך, כי הם ידעו שאם רק יפצו את פיהם, זה יהרוס את המצב עוד יותר, כאשר נכנסו לאולם הם ראו את הפרופסור עומדת ומבטה רציני, היא היישירה אליהם את מבטה, ואלבוס הבין שכשכועסים עליך, הנעליים נעשות פתאום נורא מעניינות, הם עמדו מולה, והיא פנתה אליהם: "באתם לרצות את העונש שלכם, ואני החלטתי, שאתם לא מתאימים לבית גריפינדור", היא הוציאה מתיקה את מצנפת המיון, וחמישתם רעדו באימה, "אתם תחולקו בין הבתים האפלפאף, רייבנקלו וסלית'רין, וכל אחד בתורו יחבוש את המצנפת וימוין לבית שלו, אחרי שתמוינו אני אגיד לכם איפה הבתים החדשים שלכם ממוקמים, וכל אחד מוריד עשרים נקודות מבית גריפינדור על הבושה". אלבוס שתק, מילותיה חדרו בו עמוק מכדי שחשב, והוא נלחץ מהבית החדש אליו ימויין. "לופין, ג'ון", קראה הפרופסור, וג'ון ניגש, רועד, אל הכיסא, הוא חבש את המצנפת ולמשך כמה שניות השתררה דממה, שהופרה כאשר המצנפת צעקה: "רייבנקלו!" ג'ון נראה כאילו הוא עומד לבכות, ואלבוס טפח על שכמו כאשר חזר ועמד לידם, עם פנים חיוורים. "ג'ין, וויליאם" וויל ניגש, ונראה יותר בטוח בעצמו, אף שנראו חששותיו, הוא חבש את המצנפת, אשר לו צעקה: "הפאלפאף!" וויל משך בכתפיו, והלך, מבואס, בחזרה לשורה. "בורט, בילי" הפרופסור מקגונגל אמרה, בלי שמץ של רחמים, בילי הלך, ונבחר אף הוא להפלפאף, הפרופסור קראה: "תומאס, ג'יין" ואלבוס חש איך פניו מסמיקים. אך כאן קרה דבר מוזר, כאשר המצנפת נגעה בראשה, היא צרחה: "גריפינדור!", כולם, כולל ג'יין, נראו מופתעים, והפרופסור אמרה: "שוב!", ג'יין חבשה את המצנפת לראשה בשנית, וזו צעקה: "גריפינדור!" כאילו לא קרה כלום. כעבור כמה פעמים, הפרופסור מקגונגל התייאשה, וג'יין חזרה, מופתעת לגמרי, למקומה, האחרון שנותר היה "פוטר, אלבוס!", אלבוס צעד, מלא חששות, לעבר המצנפת, הוא ניחש כבר איפה הוא יצא, אך מה שקרה זה עתה השכיח ממנו את מה שחשב, ועורר בו חששות ותקוות חדשים, המצנפת נחבשה על ראשו, ואלבוס לא שמע שום דבר ממנה, לאחר כחצי דקה, הוא שמע: אז... אני לא מצליחה להעביר אותך לאף בית, אתה לא מתאים לכלום, חוץ מל, כמובן, ל "גריפינדור!" היא שאגה בקול.

הפרק הקודם		הפרק הבא