הארי פוטר והנשמה הנסתרת

בחינות בגרות

~♤~♧~♤~

היה זה יום גשום.

מרחוק, היה נראה כאילו הטירה הקסומה מאבדת את צבעה.

השמיים התכסו בשכבת עננים אפורים, ופעם לכמה דקות נשמע רעם חזק.

מזג האוויר היה אפל.

ברקים הוטחו בעוצמה בטירה, אך זאת לא מנע את מבחני הבגרות.

מגרש הקווידיץ' היה רטוב כולו, ממושבי הקהל ועד לדשא.

בתוך הטירה, הייתה אווירה חמימה ונוחה לעומת הסערה שהתחוללה בחוץ.

המנורות המעופפות האירו את הטירה בצבע הזהוב והחמים, האחים חיממו, והתלמידים הסתובבו כרגיל בבית הספר.

באותו יום, התקיימו מבחני הבגרות של שכבה ה' בחלק המעשי של מקצוע שיקויים.

הייתה זו שעת אחר הצוהריים, והתלמידים התבקשו להגיע לכיתת השיקויים בשעה 16:00.

כיתת השיקויים הייתה מסודרת בטורים, שלא כמו תמיד אצל פרופסור סלגהורן שהכסאות מבולגנים ואינם תואמים למיקומי השולחנות.

בימים רגילים, שולחנות עגולים היו מפוזרים ברחבי הכיתה וכסאות גם כן, אך הפעם השולחנות היו בצורת מלבנים והם היו מסודרים זה אחר זה, כשלכל שולחן מוצמדים שני כסאות.

התלמידים התיישבו במקומם, ואלבוס התיישב בטור הימני ביותר של הכסאות, בשורה האחרונה יחד עם סקורפיוס.

התלמידים שקטו, ופרופסור סלגהורן עמד בקצה הכיתה והחזיק בידיו את הקדרות שהיו זו בתוך זו.

הוא הצביע בשרביטו והן חולקו לכל הנבחנים, כך שלכל נבחן הייתה קדרה.

"יש! ככה נוכל להעתיק" לחש סקורפיוס.

סלגהורן פתח ואמר: "ושלא תחשבו להעתיק", הוא הניף בשרביטו ובאמצע כל שולחן צמח קיר קטן שהסתיר ליושבים זה ליד זה אחד את השני.

"המורה, היכן המרכיבים?" שאלה רוז, והשתקקה להתחיל במבחן.

"כל שתרצו יצא מהקדרה. עליכם לדעת את המרכיבים בעצמכם" חייך הפרופסור.

"מה אנחנו צריכים לעשות?" שאלה פולי צ'פמן מהקצה השני של הכיתה.

"זהן המבחן המעשי. עליכם להכין שיקוי פולימיצי" הסביר סלגהורן.

תלמידי הכיתה עיוותו את פניהם למשמע השיקוי המוזר שעליהם להכין.

"מה? אתם צוחקים נכון? דיברנו על זה במשך כל השיעורים מתחילת השנה!" אמר סלגהורן.

"ברור שצוחקים!", "מה אתה חושב שלא הקשבנו?", "השתגעת?" צעקו תלמידי הכיתה.

"הו, יופי. חי זקנו של מרלין! נבהלתי! קדימה, מתחילים!"

המבחן התחיל, ואלבוס רק שקע במחשבות.

על מה דיבר טום? ומה הוא בכלל רוצה ממנו?

בזמן זה, סקורפיוס ניסה לזרוק על רוז פתקים כדי שתגלה לו מה עושים.

"אבל המורה, פולימיצי ניתן להכנה תוך כחודש!" אמרה רוז בעוד היא מרימה את ידה.

"את צודקת, אבל המרכיבים כבר מוכנים כמו שצריך, ואני בוחן אתכם בלי החלק שבו מחכים עד שהשיקוי יתבשל" אמר סלגהורן, והוסיף: "כל שאתם צריכים הוא להגיד את שמות המרכיבים הנחוצים והם יצאו מהקדרה. אני מזכיר שאתם גם צריכים לעבוד לפי ההוראות והשלבים של ההכנה, ויש לכם זמן מוגבל. אז קדימה תעבדו".

רוז החלה להוציא מרכיב אחר מרכיב מהקדרה, וכל העיניים של תלמידי הכיתה האחרים היו נעוצות בה, מנסים בזווית עיניהם לחקות את רוז.

היחיד שלא עשה זאת, היה אלבוס, שעדיין היה שקוע במחשבות.

נשארה שעה אחרונה לביצוע, ורוז הייתה היחידה שכבר סיימה.

היא החזיקה את הקדרה והגישה לפרופסור סלגהורן.

על הקדרה התנוסס שמה בגדול, כך ידע סלגהורן למי שייך המבחן.

רוז עברה ליד אלבוס כשיצאה מהכיתה, ובידה אחזה את השרביט.

מתחת לשרביט היה פתק מקופל, והיא החליקה אותו לשולחנו של אלבוס בלי שסלגהורן ישים לב.

רוז הסתלקה משם, ואלבוס התאפס על עצמו כשנזכר שהוא בבחינת בגרות.

"חמישים וחמש דקות נותרו" צעק סלגהורן, בדיוק כמו בתכניות הבישול של המוגלגים.

אלבוס קרא את הפתק, וראה שרוז כתבה לו את ההוראות להכנת הפולימיצי.

הוא הכין הכל בזריזות ועבד לפי הטיפים שהוסיפה רוז.

תוך רבע שעה הוא סיים והעביר לסקורפיוס את הפתק מתחת לשולחן.

אלבוס הגיש את הקדרה לסלגהורן ויצא מהכיתה.

הוא הסתובב מעט בחוץ וניסה לחפש עיסוק עד שסקורפיוס יצא.

לפתע הוא קלט את רוז בחדר האוכל, והוא ניגש אליה.

הוא התיישב לידה והם אכלו יחד בשולחן גריפינדור, שכן אף אחד לא היה באולם.

תלמידי שכבת ה' היו בבחינת הבגרות, ושאר השכבות נתבקשו להיכנס לחדרי המועדון כדי שלא ירעישו למהלך הבחינה.

לאחר כמה דקות הצטרף סקורפיוס אל השניים והם התענגו על המאכלים הטעימים שהיו רק בשבילם.

הם שמחו לסוף סוף זמן רק של שלושתם, כשכל החדר האוכל הגדול נתון רק להם עד ששאר השכבה תסיים את המבחן.

"אני... צריך לספר לכם משהו" אמר אלבוס במעט חשש.

"נו..." אמרה רוז בחוסר סבלנות.

אלבוס סיפר להם את הכל.

"אנחנו חייבים לספר להורים. הכל" אמרה רוז.

"מ-מה?" נבוך סקורפיוס.

"לא אתה סקורפיוס! אלבוס, אנחנו צריכים לספר להורים ומהר. לפני שמשהו רע יקרה" אמרה רוז, בטון שהזכיר מאוד את דיבורה של אמה.

"בסדר, בסדר. הערב. אשלח מכתב"

דבר הכותבת:

אנחנו מתקרבים יותר ויותר לסיום! אני מקווה שאתם נהנים בינתיים.

מי שראה, פרסמתי את הפיקצר כמו שהבטחתי ("סיפורה של מעריצה") מוזמנים להיכנס, ואשמח שתדרגו, תגיבו ותמליצו.

ככל שירשמו יותר למנוי, תמליצו, תגיבו ותדרגו, ככה הפרק הבא יעלה יותר מהר.

אגב הרשומים, סליחה אם זה חופר לכם כל הזמן כשאני מפרסמת פרק 😂

בהזדמנות זו אני רוצה לאחל מזל טוב לוורוויק דיוויס, ששיחק בסרטי הארי פוטר את הגובלין גריפהוק ואת פרופסור פליטיק, שחגג יום הולדת לפני יומיים!

הפרק הקודם		הפרק הבא