הבעיות של עולם הקוסמים

היי אני יודעת שזה לא בדיוק שעה לעלות פאנפיק אבל אני ממש רוצה כבר להגיע לאיזה חלק בסיפור אז זה הפרק השלישי שאני מעלה היום...

הגעתי למסקנה שאף אחד לא כותב לי (ומי שכתב- ביקש בסגנון החדש) ולכן החלטתי להישאר עם הסגנון החדש (אה! וממש תודה למי שמגיב )

נכנסו לכיתת השיקויים-ניחשתם נכון גם הפעם מייקל הוביל אותנו ראיתי את דני מתלחששת עם הג'ינג'ית ההיא שישנה לנו בחדר הג'ינג'ית צחקה והביטה בי והייתה לי תחושה משום מה שדני דיברה עליי אבל התעלמתי והלכתי לכיוון מייקל ושרה שתפסו מקום בסוף הכיתה ואז כמו בדווקא דני התיישבה עם חברתה באותו שולחן מולי התעלמתי אבל היה נראה לי שמשום מה הפנים שלי הפכו להיות אדומות-לא יודעת למה! ואז נכנס איש נמוך קרח ושמנמן הוא הציג את עצמו :

"שלום אני פרופסור סלאגורן ואני אלמד אתכם שיקויים" אמר בעליזות ומאז נאבד לי הריכוז אני אומרת לכם אם שרה לא הייתה ממרפקת אותי הייתי יכולה לחלום שעות על מה דני דיברה עם הג'ינג'ית

"טוב תוציאי קדרה" שרה אמרה

"כולם כבר הוציאו" היא המשיכה  

"מה קדרה?"

"אל תגידי לי שאין לך!"

"אין לי"

"טוב אז לפחות ספר שיקויים"

"גם זה אין לי..."

"מה ההורים שלך לא קנו לך?"

"לא"

"טובבב אז שנגיד לפרופסור?"

"לא לא לא- זה פ'סדר אני אסתדר!"

"את בטוחה?"

"לא"

"פשוט בואי!" היא אמרה וניסתה למשוך אותי ממתחת לשולחן (אל תצחקו התגוננתי למקרה שהיא תגיד...)

ואז מייקל התערב "מה יש לך ממנה-אנחנו נלך לסימטאת דיאגון מחר בבוקר!"

"לאיפה?" לא הבנתי

"לסימטאת דיאגון-נראה לך שנוכל לצאת מהטירה?" שאלה שרה

"בטח אל תדאגו-שמחו עליי!" הוא הכריז בלחישה כשהפרופסור התקרב מעט לשולחן שלהם "זאת בדיוק הבעיה..." מלמלה שרה וחזרה לקדרה שלה ולנוזל צהוב-זרחני שהיה צריך להיות בכלל סגול... שרה ומייקל רבו בלחישות  בכל הזדמנות שהייתה להם בשיעור עד שהוא הסתיים אני יצאתי מהכיתה אם כאב ראש ואל תישפטו-תנסו אתם להיות בין שני אנשים שרבים ועוד כשאתם לא יודעים בכלל על מה הריב! אז אתם לא יכולים להתערב... בקיצור הרגשתי נורא ולמזל מייקל הוא הוביל אותנו מהר לאולם בחזרה לארוחת הצהרים-ליפני שאיבדתי את שפיותי.     

הפרק הקודם		הפרק הבא