לפעמים חלומות מתגשמים

יצאתי מהחדר בכעס ,  שמחתי שעמדתי על שלי אבל לראות עד כמה רון אוהב את הרמיוני

זה כן היה די עצוב , וקצת שובר לב אבל זה בעיקר היה מעצבן .

יש לו אותי אני יפה אני חכמה אני מצחיקה ואני חברה מאוד טובה אני תמיד קראתי לו רוני פוני !! והוא מת על זה.

טוב זהו אני לא יכולה לעשות את זה יותר הגיע הזמן לנקמה .

אני רואה את הרמיוני יושבת על הכורסה קוראת ספר

"הרמיוני " אני צועקת עליה

"היי לבנדר " היא אומרת  נחמדה כל כך כרגיל

אני לא יכלתי לחשוב בהגיון  אז הוצאתי עלייה את השרביט ואמרתי את הלחש הראשון שעלה לי לראש

"פּטריפיקוּס טוטאלוּס" אמרתי (לכל המוגלגים פה  זה אומר נעילת גוף מאלה )

הרמיוני ישר נפלה ושמעתי רעש של עצם מתעקמת .

היא ניסתה לדבר אבל הלחש לא נתן לה .

"תרגיעי" אמרתי לה " זה רק תקף לחמש דקות "

היא סוף סוף הצליחה לדבר ואמרה "לבנדר את משוגעת ! הרגל שלי נשברה !!!"

טוב אני מודה שהרגשתי קצת אשמה אבל לא יכלתי להראות את זה.

"טוב מאוד ככה תלמדי לא לקחת לי את רוני פוני

היא הייתה נראת בשוק  "את לא רצינית את שברת לי את הרגל בגלל בן ? זה כל כך מפגר "

"אוי סתמי " אמרתי "אל תתנהגי כל כך צדיקה את זאתי שגנבת לי אותו !"

"אני לא גנבתי לך אותו , הוא רוצה אותי לא אותך אותי החיים לא מושלמים בסדר? פשוט תודי שזה מביך אותך את זה שרון רצה אותי  החנונית ולא אותך."

רון נכנס לחדר , פאק

"לבנדר מה עשית ?!" הוא ישר צעק " למה הרמיוני על הרצפה?"

"זה בסדר רון אני באמת בסדר " הרמיוני אמרה" חוץ מזה שהיא שברה לי את הרגל !"

"מה?! לבנדר את פשוט ... משוגעת "

למה כולם קוראים לי  משוגעת ? זה לגמרי נורמלי

"אוי רון תסתום הכל באשמתך " אמרתי

"רון תתעלם ממנה אתה יכול לרוץ ולקרוא לגברת מקונגל ?"

בסדר ." הוא אמר  "

"מפלצת " הוא מילמל

"בוגד." אמרתי

אחרי חמש דקות מקונגל הגיעה ולפי המבט שלה ידעתי שנדפקתי

"לבנדר ! מה עשית ? " היא שאלה

"כלום ! שום דבר באמת אני פשוט באתי לחדר מועדון והרמיוני הייתה פה היא בכתה על זה שמישהו קילל עלייה נעילת גוף אני כמובן עזרתי לה כי אני חברה ממש טובה שלה אבל בני לבניך אני חושבת שהיא קצת קוקו "  אמרתי מאוד מהר

"היא משקרת " הרמיוני אמרה כלבה. " היא קיללה אותי בנעילת גוף ואני די בטוחה ששברתי את הרגל אבל זה בסדר , אני יכולה ללכת למרפאה  עכשיו " היא אמרה וקמה וישר נפלה חזק

"הרמיוני די לדבר שטויות , את שברת את רגל רון , בבקשה תעזור לה ללכת למרפאה " היא אמרה

"ואת " היא הצביעה עליי אוי לא .

"בואי איתי , נדבר טיפה"

"אוקיי " אמרתי בקל חנוק

"ביי פרופסור תודה "מלמלו רון והרמיוני

"בואי " היא אמרה לי

הלכנו ברחבות הוגווסט

"פרקת כבר את התיקים ?" היא שאלה אותי

"לא , אני אפרוק אחרי שכל זה יגמר "

"לא צריך תשאירי אותם לבנתיים "

אוי לא אוי לא אוי לא

הגענו למשרד שלה

היא הורתה לי לשבת וישבה בעצמה

היה שקט לכמה דקות חיכיתי שהיא אולי תבקש ממני לקחת עוגייה, כמו שהיא תמיד עושה

אוקיי לבנדר מה שעשית היה ממש ממש לא מכבד וברור שזה מפר לפחות 60 חוקים   מתקנון הבית ספר""

אוקי" אמרתי " אז עונש לשבוע או לחודש?" "

"לבנדר , אני חוששת שאני לא יכול לרשות לך להמשיך ללמוד בהגווסט "

זה לא קרה עכשיו .

"מה ? למה ? זה לא פייר למה דווקא אני ?" אמרתי

מקונגל התעלמה מכל מה שאמרתי "הרכבת תגיע מחר בבוקר נשאר לך עוד זמן , לכי תיפרדי מהחברים שלך אני עכשיו אודיע להורים שלך ואת השרביט בבקשה "

בחוסר רצון נתנתי לה את השרביט

"תודה רבה " היא אמרה בחיוך ואז התעצבה טיפה "באמת שהיה לך כל כך הרבה פוטנציאל  עם רק היית מורידה קצת מהאגו..."

אני יודעת , אני יודעת

אבל הנקמה שלי עוד לא הושלמה .

הפרק הקודם		הפרק הבא