בן פריאפוס, בן קיאונה ובת מטיס

זאת לא הייתה הפעם הראשונה ששמעתי את הנבואה, אבל זה לא שינה. היה את אותו הפחד. בחלום, כשישנתי בבניין המרכזי הכחול, אפולו התגלה אליי ואמר לי אותו. עכשיו הסתכלתי על טורי בזמן ששתיתי תה. אהבתי את איך שהוא נראה רגוע ככה. "אז," אמר טורי עכשיו והעיר אותי ממחשבותיי, לפחות עד שהוא הסתכל עליי בסקרנות, "למה באת לכאן כאילו שידעת מה קרה?" הוא שאל אותי באנגלית, בשביל כולם. כחכחתי בגרוני, סמוקה, שתיתי עוד תה, ונשמתי עמוק לפני שהתחלתי לדבר. "כי חלמתי על זה, על הנבואה, בזמן שישנתי." אמרתי. כירון הרים אליי גבה, מה שהיה מלחיץ וגרם ללב שלי לדפוק בבהלה. טורי נתן לי יד. היד שלו הייתה עדינה ורכה, ונעה בתוכי בעדינות. "ספרי לי, אם ככה." אמר לי כירון. היה מוזר ומפחיד לראות עד כמה הוא רציני במציאות. נשמתי עמוק שוב עקב כך, מודעת היטב לזה שכולם מסתכלים עליי. הסמקתי בבושה עקב כך גם. "אה, שום דבר מיוחד. אפולו רק התגלה אליי בחלום מקודם ואמר לי את הנבואה שטורי אמר עכשיו." הסברתי. "בדיוק באותו זמן שאני שמעתי אותה מרייצ'ל עצמה," אמר טורי. "ורייצ'ל היא האורקל של אפולו." כירון אמר, ואז הוא קימט את המצח.

כירון נשם עכשיו נשימה עמוקה, ונראה כאילו הוא מתאמץ לשמור על שליטה, בידיעה שהוא שולח חצויים למסע המטורף והפסיכי המיליון שלו. התכווצתי. קנטאור מסכן. "ובכן," הוא אמר במאמץ ברור עכשיו, "הבא נדון בה. מה נעשה? מטיס…" הוא נראה מהורהר ועצוב כשהביט בי. "היא אלת החכמה והמים. סביר להניח שתשלטי במים במהלך המסע, ילדונת. ואתה…" הוא פנה לטורי עכשיו והרים גבה שחורה וטובה אליו. "יותר מסובך. משהו עם הטבע." הוא אמר. טורי הסמיק והנהן. "קרה משהו?" שאל אותו כירון ונתן לו יד. "אה. אני מדבר עם עצים מאז ומתמיד." אמר טורי. ראיתי שהוא מסמיק כולו. שמתי לו יד על הכתף.  "אבל אף פעם לא בדקתי עוד דברים." הצטערתי שטורי אמר את זה בכל מאודי. הבעת פניו של כירון הפכה למיואשת במשפט הזה, ולא רציתי לראות את זה על קנטאור טוב כל כך. מיהרתי להזדקף כל כך עד שקיבלתי מכה מהשולחן. "אאו! וכירון, אני חושבת שטורי יגלה אותם גם במהלך המסע." אמרתי ושפשפתי את ברכיי, סמוקה ומצחקקת מההלם של המכה. טורי נראה מבולבל ונבוך ולא יודע מה לעשות עם עצמו עכשיו. כירון הרים גבה אליי עכשיו, ורייצ'ל הזדקפה עכשיו במקומה על הספה הסגולה שלה. אנחנו ישבנו על ספות שהיו אדומות כמו בראשית הבניין המרכזי. עכשיו היינו בחדר האסיפות של המדריכים, עם שולחן הפינג פונג, שנראה ישן ומלוכלך במציאות, אז רשמתי לעצמי להתרחק ממנו. וגם, שנאתי פינג פונג. אף פעם אי אפשר היה להבחין מה יהיו התוצאות שלו. מולו היו תרסיסי גבינה ריקים או מלאים, לא ראיתי מכאן. לא ידעתי אפילו אם זה באמת תרסיסי גבינה אמריקאים או תרסיס צבע. החלטתי לא לבדוק את זה. "כירון, אני חושבת שהם יצליחו." אמרה רייצ'ל. "אבל…חבר שלישי? מי זה יהיה?" אמר כירון, ונראה מוטרד מאוד. עכשיו טורי הזדקף, בדיוק כשעוד נער פרץ לבניין, ומאחוריו סופת שלג קטנה. נדהמתי למראה. "כירון. אני -  " אמר הנער החדש. "ג'ורדן," אמר טורי. "כירון, אני חושב שאני יודע מי זה החבר השלישי. שיחקנו ביחד." אמר טורי. כירון נשך שפתיים כל כך עד שזה נראה כואב. "בסדר. אם כך, הדיון הזה הסתיים. תצאו…למבוך, עם רייצ'ל, מחר אחר הצהריים." אמר כירון. הנהנו ויצאנו.

"בסדר," אמר טורי כשהיינו ליד האגם, כבר. "אז אני חושב שכדאי ששנינו נגלה מה הכוחות שלנו." הציע טורי. ג'ורדן, בן קיאונה, הנהן. תהיתי בבטן מתהפכת אם גם לו הגיבו כמונו. "וגם אני. עוד לא ממש עשיתי משהו. אבל בעיקרון, בכל פעם כשאני כן עושה משהו, אני מרגיש כמו אלזה באופן מגוחך." ג'ורדן הסמיק. שנינו צחקנו. ג'ורדן שילב ידיים בכעס, ומיהרנו להפסיק. אני התביישתי בעצמי עכשיו כל כך. איך העזתי להתנהג כמו יובל והחברים שלה? "אני מתנצלת." אמרתי. ג'ורדן חייך וגופו נרפה. הוא הסתכל לאגם. התעודדתי. "טוב," אמר. "אז מי ראשון?" "אני," אמרתי. בעיקר כי כבר רציתי לגמור עם זה וללכת לראות את חדר האוכל בקסם שלו עם האוכל. "בואו נתחיל," אמר טורי, והנהן אליי. הסתכלתי על האגם. במציאות הוא היה יפייפה - יפייפה ועצום. "תנסי משהו. ומעניין אם את גם יכול לנשום מתחת למים כמו פרסי." אמר טורי. בלעתי רוק והלב שלי דפק באימה. מים עמוקים תמיד הבעיתו אותי. אולי בגלל פוסידון… נזכרתי משהו שמטיס אמרה, עכשיו - על זה שהיא אחת מהאוקנודידים. אולי בגלל זה פוסידון שונא אותי ואומר לי להתרחק ממנו? ושולח אליי פחד טהור. "אני…מעדיפה להישאר על האדמה." מלמלתי בקושי. "אבל אולי אצליח לעשות גלים, בתרתי משמע." אמרתי. הם הנהנו, והתקרבתי לאגם באי רצון. הושטתי יד רועדת. הסתכלתי לאחור והם הסתכלו על האגם. החזרתי את המבט בעגמומיות. ג'ויי הלא מעניינת. 

התרכזתי בעוצמה המעטה של המים שהרגשתי, ונוצר חור בצורת קערה. קרסתי לישיבה. טורי מיהר לחבק אותי. "אה, כן," אמר ג'ורדן. "כדאי שאתן לכם נקטר ואמברוסיה מהמרפאה אחר כך." הנהנו. הוא נראה מוטרד. 

הפרק הקודם		הפרק הבא