הקונדסאים

הדממה שלטה בבית הספר.

רק לילי וג'יימס נישארו במעונות.

"לילי!" צעק ג'יימס לעבר מגורי הבנות. "אני באה!" השיבה לילי וירדה במדרגות.

הם התכוננו ללכת יחד לסעודת החג.

לבסוף היא הגיעה.

היא לבשה שמלה שחורה שהגיעה עד ברכיה, על ראשה הונחה מצנפת שחורה עם קורי עכביש מזוייפים והיא נעלה נעלי בובה לבנות, בוהקות.

על מותניה נחה חגורת סאטן אדומה ומבריקה, נוצצת כאבן חן.

הוא הביט בעצמו והרגיש מרושל-הוא לא התחפש.

לילי קראה את מחשבותיו וגיחכה. "זה בסדר."

"למה בדיוק התחפשת?" שאל ג'יימס בשעה שצעדו יחד אל האולם הגדול. "למכשפה. אני יודעת שזה לא בדיוק תחפושת מפחידה עבור קוסמים, אבל עדיין." היא ענתה בחיוך.

"לפי היחס המוגלגי, את ניראית לא-רע מדי, לא?" שאל ג'יימס וקרץ.

כשנכנסו לאולם הגדול, הם גילו שהם התלמידים היחידים שנשארו בהוגוורטס.

הם ישבו לסעודת החג יחד עם כל סגל המורים.

פרופסור דמבלדור התחפש לטרול, גברת לואיס התחפשה לאקרומנטולה ועוד מורה שהם לא זיהו התחפש לערפד.

הארוחה היתה טובה מהרגיל.

אך לא זו הייתה הסיבה שג'יימס נהנה כל כך.

אלא שלילי ישבה מולו במשך שעה שלמה, שיערה הג'ינג'י הבוער שובה בקסמו.

והיא מדברת איתו.

ואיתו בלבד.

הפרק הקודם		הפרק הבא