רק אחת מהחבר'ה - בתרגום

פרק 14

חנות ההוקוס מוקוס של האחים וויזלי

הקבוצה הגיעה לסמטת דיאגון, שמחים שהאגריד הוא המלווה שלהם. הרמיוני עדיין הייתה מעוצבנת על הארי בגלל התנהגותו אצל מדאם מלקין. עם זאת, היא התרגשה לקראת הביקור בחנות של התאומים. כשראתה את החנות, היא לא הייתה בטוחה אם היא תומכת בדעתם של הארי ורון שזה קורע מצחוק או בדעתה של גברת וויזלי שזה עוד יגרום להם להיהרג.

בכל אופן, זה בבירור תפס את תשומת הלב של כולם. היא עשתה את דרכה מאחורי הבנים עם ג'יני אל הכניסה המוארת והעמוסה של החנות. הם בטח מצליחים מאוד, חשבה לעצמה.

תצוגה גדולה תפסה את תשומת ליבה והיא דחפה את כולם בדרכה אליה. היא קראה את התווית של פטנט החלום בהקיץ להארי שמצא את עצמו לידה. כשהיא ציינה איזה כסם יוצא מן הכלל דרש את הכנת הפטנט, פרד צץ מאחוריה והציע לה אחד בחינם.

"קחי כמה," הוא נשען קרוב כל כך אליה כדי שאף אחד לא יוכל לשמוע אותו במקרה. "אני יודע שאני אשתמש בהם כשתהיי בבית הספר. את בטוחה שאת לא רוצה פשוט לפרוש מהלימודים ולבוא לעבוד איתנו?" היא שלחה לעברו מבט מכאיב שרק גרם לו לצחקק. "בסדר, בסדר. אל תגרמי לתחתונים שלך להסתבך."

"פרד!" הוא רק צחק חזק יותר.

"רק צחקתי," הוא דחף חמש קופסאות אל תוך כיסיה. "רק תוודאי שמי שאת חולמת עליו זה אני."

"נו באמת," היא גלגלה את עיניה. "כאילו שיש מישהו אחר שאני אחלום עליו."

"פיניגן." פרד מלמל.

"פרד," היא ניסתה לרכך את קולה כמה שיותר. היא לא רצתה שהיו לו ספקות כלל. "לא חיבבתי את שיימוס בשנה שעברה. ואני הולכת להרוג אותו השנה."  הוא הרים את מבטו עם חיוך קטן. "חוץ מזה, איך אני יכולה לחלום על מישהו כשאני יודעת איך זה להתנשק איתך?"

"את פשוט מושלמת. את יודעת את זה?"  חיוכו של פרד היה גדול ומטופש. הוא משך אותה לחיבוק. "הייתי מנשק אותך ממש עכשיו, אבל אמא צופה בנו כמו נץ. אז לפני שאת עוזבת, אני רוצה אותך לבד."

"עשינו עסק." היא נשקה ללחיו. הוא שיחרר אותה בשביל ללכת לעשות להארי סיבוב בחנות. היא עדיין בחנה את פטנט החלום בהקיץ כשג'יני נדחפה לצידה.

"הו, אלה נשמעים מעולים." ג'יני התפרצה.

"נכון?"

"אמא בחיים לא תקנה לי אחד כזה."

"הנה." הרמיוני הגניבה לחברתה כמה מטבעות. "רק אל תספרי לאמא מאיפה השגת את זה."

"לא. הרמיוני, אני לא יכולה לקחת את זה." ג'יני ניסתה להחזיר לה את המטבעות.

"בטח שאת יכולה. תחשיבי את זה בתור תשלום לעזרה שלך בסידור השיער שלי לנשף היול." חברתה פתחה את פיה כדי להתנגד. "וגם על כך שהצלת אותי מלבלות כל רגע של ערות בחברת הבנים האלה," היא החוותה בידה לכיוון הארי ורון.

"עכשיו את זה אני מקבלת. תודה." היא חייכה ופנתה אל ג'ורג' מאחר ולידו אמה לא תוכל לראות מה היא קונה. היא חזרה לצידה לאחר כמה דקות. "הוא לא רצה למכור לי את זה הפוץ. הייתי צריכה להזכיר לו שבשבוע שעבר הוא אכל את כל פאי התפוחים של אמא." רגעים ספורים לאחר מכן פרד הגיע מאזור המכשפה המופלאה.

פרד הסתובב מהלקוחה שעזר לה רק כדי למצוא את הוריו נוזפים בשלושת הגריפינדורים. הוא הניד בראשו למראה פניה של החברה שלו. היה ברור שהיא לא הייתה רגילה להינזף. היא הקשיבה כשראשה מושפל, באותה המידה היא יכלה להודות שהיא האשמה. הוא חייב לעזור לה לעבוד על זה באחד הימים, חשב לעצמו והחל לעשות את דרכו אליה כשאימו סיימה את ההרצאה.

הוא תפס את ידה ולחץ קלות כשחייכה אליו. "בואי, יש לנו כמה דקות לפני שתעזבו. ג'ורג' מראה לאבא את מחלקת קסמי המוגלגים שלנו, יעברו לפחות עשר דקות לפני שאמא תצליח לגרור אותו משם." הוא משך אותה לפינה חשוכה בחדר שעל דלתו היה כתוב "חדר צוות". הוא דחף אותה כנגד הקיר ונישק אותה כאילו עברו שבועות מאז ראה אותה. "אני עומד להתגעגע אלייך." הוא לחש כנגד שפתיה.

"גם אני. אבל כדאי שאני אחזור." היא נישקה אותו פעם נוספת לפני שהתנתקה ממנו. "אני לא צריכה להינזף פעמיים על כך שנעלמתי באחר צהריים אחד."

"פעמיים?"

"כן, זה למה אמא שלך כעסה עלינו. הארי אמר לה שהיינו בחדר האחורי אבל ברור שהיא לא האמינה לנו, ואני לא יכולה להאשים אותה מאחר והוא שיקר."

"ובכן, איפה הייתם אם ככה?"

"הו, זה היה מטופש. הארי רצה לראות לאן מאלפוי הולך."

"אני מבין." פרד נראה כעוס אבל לפני שהרמיוני הספיקה לשאול אותו, גברת וויזלי הופיע לצידה.

"הנה את. הגיע הזמן ללכת. להתראות פרד, נראה אותך בארוחת הערב." גברת וויזלי תפסה את זרועה והחלה ללכת אל קדמת החנות.

"לא הלילה, למען האמת. אנחנו דיי עסוקים פה." בטנה של הרמיוני צנחה, פרד אפילו לא הביט בה. הוא פשוט עמד שם בפנים זעופות וידיים שלובות על החזה. היא רצתה לגשת אליו, לגלות מה לא בסדר, אבל גברת וויזלי אחזה בה בחוזקה והיא גררה אותה אל מחוץ לחנות, לסמטת דיאגון ואל מכוניות משרד הקסמים הממתינות.

הרמיוני שלחה לפרד ינשוף באותו הלילה ושאלה אותו אם משהו לא בסדר. הוא החזיר לה תשובה קצרה ביותר שהסתפקה במילה אחת, 'לא'. היא ישבה על המיטה שלה בחדר של ג'יני ומלמלה לעצמה. "איך קרה שהפכתי מהחברה המושלמת לאחת כזו שמקבלת תשובות קטועות?"  

היא ניסתה לחשוב על משהו שאמרה שיכול לגרום לבעיה כזו, אבל לא הצליחה להיזכר במשהו לא רגיל. היא ניסתה שלא לתת למצב הרוח של פרד להעיב על זמנה הנותר במחילה, אבל בין האובססיביות של הארי לגבי מאלפוי לבין פרד שהתעלם ממנה לחלוטין, היא התקשתה להנות מזמנה. בהזדמנויות הנדירות בהן לא חשבה על זה, פלר הייתה מעיבה על מצב רוחה.

אם רק יכלה להבין מה לא בסדר עם פרד, היא הרגישה שיכלה לתקן זאת במהרה. ואז המובן מאליו פגע בה. "ג'ורג'!" ג'יני נעצה בה מבט מצחיק והיא צווחה ורצה למעלה כדי למצוא את הדוויג. היא שרבטה פתק מהיר עבור ג'ורג' ושלחה את התנשמת של הארי. היא קיוותה שיהיה לה מספיק זמן להשלים עם פרד לפני שתיאלץ לחזור להוגוורטס. אחרת הם יאלצו לפתור את הדברים בעזרת דואר ינשופים, וזה יהיה פשוט תענוג עבור העצבים שלה.

פרד ישב על הספה בדירה שלו בדכדוך. הוא הרגיש רע לגבי התשובה הקצרה שנתן להרמיוני, אבל היא הכעיסה אותו. ומה שהיה גרוע יותר זה שהוא ידע שזה היה בגלל משהו מטופש. שום דבר לא קרה בניהם. הוא נאנח, לא מצליח להפסיק לחשוב על כך שתמיד היו יחד. בבית הספר, היא תבלה את רוב זמנה איתו ופרד לא יהיה שם כדי להזכיר לה שהוא האחד שהיא אמורה לחבב. הוא ידע שזה מגוחך, הם אפילו לא חיבבו אחד את השניה. אבל למה אם כך הם תמיד מתחבקים ונוגעים אחד בשני? זה שיגע אותו והוא רצה להתעמת איתה בנוגע לכך כדי שהיא תוכל להסביר לו שלא קורה בניהם דבר ואין לו מה לדאוג. אבל הוא הרגיש מטופש ולא ידע מה לומר מבלי לגרום גם לה לחשוב שהוא אידיוט.

הפרק הקודם		הפרק הבא