לילי לונה פוטר

אנה החליטה שאני חייבת להתלבש יפה, ולמה? "כי יום ההולדת שלך בדיוק בחצות." היא אומרת. היא מקבלת בתגובה גלגול עיניים ואת האמירה "טוב, בואי נגמור עם זה." אנה התחילה להוציא מיליון ושניים בגדים מהארגז שלי. "זה, כחול מידי. זה, עגמומי מידי. זה, משעמם!" היא מעיפה את החולצה במבט נגעל. "אנה, אולי במקום לפסול את כל הבגדים שלי תמצאי לי משהו?!" אני שואלת. "או שאלך בפיג'מה."  אני אומרת וממלמלת "הלוואי שהסיוט הזה יגמר." לא היה לי מושג איך הערב (טכנית, הלילה) הזה יגמר.  "אוי, נו, לילי. הגישה שלך לא מוצאת חן בעיני." אנה מתלוננת.  "אנה, תרגעי ותמצאי לי משהו ללבוש." אני עונה לה. "מה 'ת אומרת על זה?" היא שואלת ומרימה חולצת בטן אפורה. אני דופקת את הראש שלי בקיר. "אנה! פעם אחרונה שלבשתי את זה הייתה בכיתה ד'!" "אוקי, אוקי. תרגיעי." היא מוציאה חולצה לבנה וחצאית שחורה. "תלבשי את זה." היא אומרת לי. "כן מאסטר!" אני מנסה לא לפרוץ בצחוק ומצדיעה. אני נכנסת מאחורי הכילות ומתלבשת. "ועכשיו, נמצא לך נעליים." היא אומרת. "כל החיפושים לא יואילו אנה." אני אומרת. "יש לי רק את נעלים בית הספר, נעלי ספורט ונעלי דוקטור מרטינס." אנה מחטטת במזוודה שלה ומוציאה זוג נעליים כסופות. "קחי." "תודה!"  אנה נראת יותר יפה ממני. אוף. 

ירדתי למדשאות. אני לא רציתי לרדת לשם. ממש לא. ממש ממש לא. ממש כפול טריליון לא! 

הגעתי דקה לפני 00:00. 

הספירה לאחור מתחילה בעוד 10... 9... למה לעזאזל צריך לספור לאחור עד הספירה לאחור?!

"היי," ליאו מתיישב לידי. "היי." אני עונה. "לילי?" "מה?"

10...

"למה אתה מסתכל עלי ככה?!"

9...

"איך?!" 

8...

"כאילו אתה רוצה להגיד לי משהו!"

7...

"אה, זה."

6...

"נו?!"

5...

"אני...אני..."

4...

"מה?!?!?!?!?!?!"

3...

"אוהב..."

2...

"מה?!?! תדבר כבר!"

1...

"אני...אוהב...אותך..."

***

טה-טה-טםםםם!

המשך יבוא.

מה יקרה עכשיו?!

ומי בא למפגש?!

הפרק הקודם		הפרק הבא