אבן תכלת,אזמרגד ופלטינה

-דראקו מאלפוי-

האש בערה באח והוא ראה אותה שוב פעם, הפעם עם חולצה לבנה שהבליטה את קימוריה, ומכנסים צמודים, שהשלימו את המראה. ה

יא אספה את שיערה לתסרוקת מרושלת שנחה על כתפה, 'מריה הקדושה' חשב, 'היא פשוט מהממת'.

הוא נמשך אליה בלי שליטה, הוא רצה לטעום את שפתיה שוב פעם,אך לא רצה שתשנא אותו. "מה רצית לומר לי?"

שאלה אותו. "שכחתי כבר" ענה "כנראה שזה לא היה חשוב מספיק." אמרה לו.

הוא הזמין אותה להתקרב אליו היא התקרבה עד שהוא כבר הריח את שיערה, הוא נגע בידה, והרגיש זרם חשמלי עובר בגופו.

היא עזרה לו בשיעורי הבית ואז, באמצע הרצאה ארוכה במיוחד, של חמש דקות, על משוואות כשפומטיקה, הוא רכן ונישקה בלחייה.

היא צחקקה במבוכה, "אתה מבין שאתה מוציא אותי מריכוז נכון?" "זו המטרה" הוא חייך וחיבק אותה ונשם את ריחה.

היא אמרה לו:"כיבוי אורות" והחוותה על שעונה. "לילה טוב"

"בלעדייך, אין לילה טוב..." הוא ענה לה.

"תתמודד." היא השיבה בליווי קריצה, ונכנסה לחדרה. 

הפרק הקודם		הפרק הבא