מחנה החצויים?!

היי חבר'ה אז יש לי מוזה לסיפור והחלטתי להעלות כל יום שני פרקים. קראתם נכון כל יום שני פרקים בכל יום.

חזרתי הביתה בוכה כל הדרך.

"דיאנה מה קרה?" שאלה אמא שלי.

"ג'ו...ג'ו...ג'וש" זה כל מה שיכולתי לומר.

"הוא נפרד ממך?"

"הוא...הוא...הוא מת." בכיתי בכי מר.

"מה איך?!"

"פו...פו...פוסידון."

"אוי מותק אני מצטערת אבל הכל יהיה בסדר הוא בשדות האליסיום."

בבת אחת הבכי שלי פסק. הרגשתי שהכל יהיה בסדר. כאילו בדיבור של אמא יש קסם.

"איפה אבא?" שאלתי במהירות.

"הוא בעליית הגג מותק."

עליתי במדרגות במהירות.

"אבא פוסידון רצה שתאמן אותי עם אלו." אמרתי והושטתי לו את החפצים.

"לעזאזל פוסידון איך הצלחת ליצור שניים כאלו?"

"אה... אבא זה עט ושעון."

"אבל הם מיוחדים. תשימי את השעון ותחזיקי את העט ביד החזקה שלך."

עשיתי מה שהוא אמר.

"עכשיו תלחצי על השעון."

לחצתי והשעון נפתח למגן ענקי שכיסה חצי מהגוף שלי.

"תגידי אנקלוסמוס וזה יסגר."

"אנקלוסמוס. מה זה אנקלוסמוס?"אמרתי כשהמגן התקפל.

"אנקלוסמוס היא החרב שלך. ומיוונית עתיקה נחשול."

"חרב מה זאת אומרת?"

"תפתחי את העט."

פתחתי את העט והעט הפך לניצב חרב עשויה מארד.

"זה ארד שמימי מסוכן לחצויים ולמפלצות כאחד. הוא לא ישפיע על בני תמותה. תביאי לי את החרב."

הבאתי לו הוא כיסה אותה עם המכסה וזרק אותה מהחלון.

"לא מה עשית?!"

"חכי לזה."

אחרי שתי דקות הרגשתי משהו בכיס והוצאתי משם את העט.

"וואו מה עוד אפשר לעשות עם זה?"

אבא הוציא איזשהו קרש ושם היו חרבות גדולות מגנים מקופלים. הוא הוציא חרב ומגן.

"טוב אוקיי דיאנה אני הולך להכות עם הצד השטוח של החרב ואת צריכה לחסום אותי אוקיי.

ואז בהפתעה גמורה הוא הניף את חרבו לחצתי על השעון והגנתי שלפתי את העט והוצאתי את המכסה והכתי שוב ושוב במגנו היה נראה שהוא מתרשם.

הוא ניסה להכות אבל התחמקתי בסיבוב אל מאחורי גבו "איך עשיתי את זה?" אמרתי תוך כדי התחמקות, היה נראה שהוא צפה את זה כי הוא הכה אותי עם הצד השטוח וקרסתי. לא מעולפת לא עייפה פשוט מתוסקלת.

"כשאת קוראת האותיות עפות מהדף נכון? כי המוח שלך מכוון ליוונית עתיקה. יש לך אינסטינקטים מדהימים. את אימפולסיבית זה מה ששומר עלייך בשדה הקרב. ואני חייב לומר את מהירה, בשביל ניסיון ראשון זה היה ממש טוב."  

"בואי נשתה קצת מים." ברגע ששתיתי את המים הרגשתי כאילו אדרנלין בכמויות חזקות זורם לי ברגע זה בדם רק חזק פי 4.

עשינו את זה שוב הפעם אני צפיתי את המהלכים שלו. הוא הכה עם הצד השטוח דקרתי לכיוון הקת כדי שיאבד שיווי משקל הפלתי את המגן מידו וחרבו התעופפה אליי.

היה נראה שהוא ממש מופתע. "כנראה זוהי ברכת  אביך שליטת המים."

הפרק הקודם		הפרק הבא