חצויים קסומים

הפרק שלך

יש לי הפתעה בשבילכם.

ליאו

מכיוון שנפלתי מהשמיים שרוף למחצה לא היה לי בדיוק מה לארוז.

על צד ראשי השמאלי נשארה צלקת גדולה מכוויה, אך למזלי, ראייתי לא הישתבשה.

ידי השמאלית הייתה מקובעת ונחה על צווארי במשולש.

כל מה שהיה על גופי עם הנפילה לשמחתי הרבה שרד את האש היוונית (כפי שפרסי קרא לה). כל מה שהיה עליי זה חולצת טריקו לבנה פשוטה, סרבל בצבע אדמה משופשף ביותר, וחגורת כלים פלאים שמוציאה מיתוכה דברים שבחיים לא הייתי חושב שיכנסו לשם ((אחעהאחעה)).

גברת וויזלי שיכפלה את הבגדים שלי, כך שיש לי המון מאותו הדבר.

הכנסתי הכל לתיק השחור וסגרתי אותו ביד אחת.

יצאתי מחדר המרפאה והלכתי לכיוון היציאה מהוגוורטס, שם חיכו לנו משפחת וויזלי.

הנסיעה מהוגוורטס למחילה הייתה מיגעת.

כל הדרך כל מה שראיתי היה שלג, ושלג, ושלג.

בתת המודע שלי הכנסתי את ידי אל חגורת הכלים והוצאתי ממנה חתיכות ארד שמימי ומצית, ובלי משים, בניתי לי עיט קטן מארד, שברגע שנגעת בביטנו, הוא התחיל לכוף ולירוק אש.

"וואו, ליאו! זה מדהים!" אמרה פייפר.

"אני אפילו לא זוכר איפה למדתי לעשות את זה.." אמרתי ביגון, מנסה להיזכר.

"אתה הבן של הפייסטוס, אז זאת לא כל-כך בעיה בישבילך... נולדת עם הידע הזה.." אמרה פייפר, ורק בלבלה אותי יותר.

אני עוצרת את הפרק כאן כי אני מתעצלנת וכי נגמרו לי הרעיונות... לבנתיים... אז תסבלו.

אני יעלה מחר (או בעוד יומיים, שלושה ימים, ארבעה ימים, שבוע, חודש...) פרק נוסף...

הפרק הקודם		הפרק הבא