הנה עוד דבר חריג

הם הוטלו בבת אחת על הארץ; הארי,הרמיוני, רון וג'יני. מראש ידע הארי שמשהו לא בסדר. הם נחתו במקום שומם, באמצע שדה בר. הארי התחיל לנחש מה קרה, אבל הניחוש שלו הפחיד אותו כמעט עד מוות.
רון נשנק וקם לעמידה. על פניו וזרועותיו היו מעט פצעים יבשים, אבל לא משהו רציני. הרמיוני נראתה בסדר, חוץ ממכה סגולה קטנה שתפחה מעל עינה השמאלית. ג'יני הייתה חיוורת מאוד, אבל חוץ מזה היא לא נפגעה. 
גם הארי לא הרגיש שום דבר מלבד עקצוץ מכאיב בצלקתו. "איפה- הם?" אמר רון, משתנק, ועזר להרמיוני לקום. "איפה ג'ורג' ופרד?" שאלה ג'יני. "אני עזרתי מצד אחד לפרד לסחוב את ג'ורג', ומהצד השני החזקתי את הרמיוני... ואז הרגשתי את היד של ג'ורג' מחליקה ממני ו....ו..." היא נבהלה. הארי משך אותה לעמידה גם כן ואמר בשקט:"גם אני החזקתי את ג'ורג', מהצד השני. ותמכתי בו כדי שלפרד יהיה קל להחזיק אותו תוך כדי התעתקות... וגם אני הרגשתי אותם מחליקים. ניסיתי למשוך אותם חזרה- אבל אני לא יודע איפה הם." "אז מה נעשה?" שאלה הרמיוני בבהלה. "פרד וג'ורג' נעלמו לנו, אנחנו תקועים באמצע שומקום, אין לנו מושג איפה אנחנו ואין אפשרות להתעתק חזרה.- זהו זה!" עיניה של הרמיוני התעגלו בפחד. "הבנתי משהו- כנראה שמאיזשהי סיבה, כשהמעתיק עצמו עזב אותנו, נתקענו באמצע נקודה בין מעבר למעבר. אנחנו כאילו באמצע התעתקות. אף אחד בחיים לא יראה אותנו כאן..." "אוי לא." אמר רון, והסתכל ישירות על הארי. "זה לא טוב. זה מאוד מאוד לא טוב." 

________________________י

במקום אחר לגמרי, נפל מישהו על הארץ בחבטה עזה, וניסה לאחוז בדמות נוספת, שהייתה מחוסרת הכרה. 
אישה שמנמנה בסינר פרחוני יצאה לקראתם מתוך הבית, וכשראתה אותם צרחה. "פרד!!!!!!!!!!!" היא רצה אליהם ורכנה מעל דמותו של ג'ורג'. "מה קרה לו?" פרד רק הניד בראשו. "איפה הייתם? למה אתם לא בהוגוורטס? למה לא סיפרתם לי? אתם לא חושבים שאני דואגת?" פרד היישיר מבט אל אמו, והיא נראתה מבוהלת מעצם כך שחיוכו הרגיל לא מרוח על פניו. "לא-חשוב" התנשף. "היינו באחוזת מאלפוי- וג'ורג' הלך למצוא את האחרים- כי הם כלאו אותנו- ולוציוס מאלפוי תפס אותי- ואז, רוקווד היה שם-" הוא הצטמרר ונעצר. גברת וויזלי תקעה בו מבט מזועזע. "מה עשו לך?" לחשה. פרש שוב הניד בראשו. "וג'ורג' בא- הוא ניסה לעזור לי- ואז איבדתי את ההכרה, הארי והרמיוני ניסו לקחת אותי למקום בטוח, אבל אז ראיתי את- בלקטריס לסטריינג', היא גברה על ג'ורג'- אז רצתי, והתעתקנו." קולו נשבר. "ואיפה האחרים?" גברת וויזלי הנידה בראשה כלא מאמינה. פרד נשך את שפתיו. "הכל באשמתי." "איך?" התעצבנה גברת וויזלי. "בוא מתוק-תיכנס- אני בטוה שג'ורג' יהיה בסדר- " באותו הרגע ג'ורג' פקח את עיניו, הוא הסתכל על פרד, וחייך מעט. "אני בסדר," אמר בתגובה למבטה של אמו. "תיכף כבר לא," אמר עוד קול, קול קר וצורמני, ואז- הבזק אור ירוק- וצרחה. ואז עוד יללה של יגון:"ג'ורג'!!!!!!!!"

כמעט גרמתי לעצמי לבכות!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! פשוט לא רציתי להרוג את פרד פעמיים (בשביעי הוא מת) אז הרגתי את ג'ורג'... :( :( :'(

הפרק הקודם		הפרק הבא