pretending

כאשר הם הגיעו לביתם של הוויזלים, אמרה לה מולי כי היא תישן בחדר יחד עם הרמיוני וג'יני. היא הסתכלה באימה על הנערה הג'ינג'ית. אמנם ג'יני אמרה כי היא לא נוטרת טינה, אך מאז שהתבלבלה בין דראקו להארי, היא לא הפסיקה להסתכל עליה בכעס.

"אני.. באמת, יש מקום אחר בו אוכל ללון? אני לא רוצה להכביד עליכם" קסי שיחקה באצבעותיה, מבטה עדיין מושפל.

"הס!" צעק אחד מתאומי וויזלי, "אנחנו נותנים לך בית חם ואוהב, ואת כל כך כפוית טובה! חשבתי שאתם אמורים להיות מנומסים משהו!"

"אני מצטערת," קולה של קסי נשבר ודמעות החלו לזלוג על לחייה, "באמת, באמת מצטערת.. אני לא התכוונתי.." בשלב הזה קסי כבר לא יכלה לדבר. ההתייפחויות עלו על קולה והיא צנחה מטה, בוכה בקול אל מול הוויזלים, אנשים שלא חלמה גם לא בחלומותיה הפרועים ביותר, שתבכה מולם.

"תראה מה עשית ג'ורג'!" צעקה הרמיוני והתיישבה לצד קסי, מלטפת את גבה. "אתה לא מבין שהיא אבודה פה?? איך אתה היית מגיב אם היו זורקים אותך לתוך המשפחה של המאלפויים לבד?!"

מבטו של ג'ורג' התרכך, "אני מצטער. אבל גם לנו זה לא בדיוק קל שהיא פה" הוא לקח את מזוודותיה של ג'יני ועלה אל חדרה.

קסי אזרה אומץ ודהרה במדרגות אחריו, מתפרצת אל חדרה של הג'ינג'ית.

"מה בשם סלית'רין יש לך נגדי?! אני אבין את אחותך אני אבין את אחיך וגריינג'ר, אני אפילו אבין את פוטר! אבל אתה?! מה אתה קשור אלי?! מעולם לא פניתי אלייך אפילו! לעזאזל, עד שהרמיוני לא אמרה את שימך אפילו לא ידעתי אם אתה פרד או ג'ורג'!" כל גופה רעד, ספק מעצבים ספק מהפחד.

"פגעת באחותי הקטנה, ולפני כשעה גם בהארי" הוא היה נשמע כל כך רגוע שזה הפתיע את קסי, "ואת סלית'רנית. אני לא אסמוך עלייך גם בגלגול הבא שלי. ועכשיו, צאי מהחדר של אחותי"

קסי לא ידעה למה המילים שלו פגעו בה כל כך, אך הן פגעו. למרות זאת היא זקפה את ראשה וירדה למטה בגב זקוף וגאה. אם נגזר עליה לחיות עם הוויזלים, היא תבלע את הגלולה המרה ותעשה זאת.

לפני שהספיקה להירגע מהעימות עם ג'ורג' וויזלי, רון משך אותה אל אחד החדרים הסמוכים.

"וויזלי אתה מכאיב לי!" היא אמרה והוא שחרר את ידה, מבעד לצללים היא יכלה לראות את עיניו הזועמות של הג'ינג'י, והיא נרתעה לאחור.

"תפסיקי לשחק בלב של החבר הכי טוב שלי אייברי. אני מתכוון לזה. עוד פעם אחת.."

הוא לא הספיק לסיים את משפטו כיוון שקסי קטעה אותו.

"דבר ראשון, אני בלק! דבר שני, אני לא מבינה בכלל למה אתה מתכוון. איך אני בדיוק משחקת לו בלב?"

רון שילב את ידיו וגיחך, "אל תגידי לי שאת לא יודעת שהוא מאוהב בך עד מעל לראש. מה? את ודראקו תכננתם מזימה לשבור לו את הלב, בכדי שלא יוכל לתפקד מול את-יודעת-מי?!"

מבטה של קסי לא יכל להראות מופתע יותר. בתחילה חשב רון שהיא משחקת, הרי סלית'רנים היו ידועים ביכולות המשחק שלהם, אך כשקסי החליקה מטה כנגד הקיר והסתכלה על רון, הוא ידע שהיא לא משקרת. הוא לא ידע בדיוק לקרוא אותה, הייתה שם הפתעה בהחלט, זעזוע קצת, ולרגע קל הוא חשב שעיניה משדרות תקווה טהורה.

"הארי מה?" היא מלמלה, אפילו לא שמה לב לעובדה שקראה לנער השחרחר בשמו הפרטי. היא לא קראה להארי בשמו הפרטי, מאז שהייתה בשנתה השנייה.

רון נראה מבולבל, "את באמת לא ידעת אייברי-" הוא חשק את שיניו, "אני מתכוון בלק, או שאת עושה את עצמך?"

קסי הנידה בראשה לשלילה, "הוא אמר לך?"

"לא. אבל אני החבר הכי טוב שלו, אני יודע דברים כאלה" רון התכופף בכדי להסתכל לתוך עיניה של קסנדרה אמיליה אנג'לינה אייברי- בלק! לעזאזל הוא לעולם לא יתרגל לכך.

"בכנות בלק, את רוצה להגיד לי שלא ידעת דבר?"  הוא השתדל להישיר את מבטו ולהסתכל ישר אל תוך עיניה. כך הוא יידע אם היא משקרת.

"אני לא ידעתי.. כלומר, פנסי ודראקו אמרו שגריינג'ר אמרה להם אבל מעולם לא.." היא נשכה את שפתה והשפילה את מבטה לרגע, לאחר מכן היא הסתכלה שוב לתוך עיניו של רונלד וויזלי.

"לא האמנתי להם. חשבתי שהם רוצים שארגיש טוב יותר, ושככה אולי אני אשתכנע ללכת ולכבוש את ליבו. לא חשבתי שהם רציניים"

רון נעמד שוב, "הם היו מאוד רציניים. למעשה, לפרקינסון ולהרמיוני הייתה תוכנית לגרום לכם להיות ביחד. את עושה לו טוב בלק" הוא הטה את ראשו הצידה, כאילו שוקל אם להמשיך לדבר, "מרלין יודע למה דווקא את, אבל את עושה לו טוב"

קסי הרגישה כיצד לחייה מתלהטות ושמחה שהיה חושך.

"וויזלי אני לא.." היא התכוונה להמשיך אך רון קטע אותה באכזריות.

"השיחה הזאת הסתיימה אייברי. ואגב, כדאי לך להתחיל לקרוא לנו בשמות הפרטיים שלנו, את לא יכולה להגיד וויזלי בבית שכולו מלא בוויזלים" לאחר המשפט הזה הוא פשוט הלך. משאיר אותה בחדר לבדה.

הפרק הקודם		הפרק הבא