הסיכוי האחרון

"ביחד?" שאל סיריוס בשקט, הוא לא האמין שהרגע הזה כבר כאן!

"אני חושב שכן" אמר לופין שהחזיק את העכברוש בידו האחת, ואת שרביטו בידו השנייה

"אני סופר עד שלוש. אחת- שתיים-שלוש!"

שנהם אמרו את המילים וגרמו להבזק של אור לבן- כחול לפרוץ מתוך שרביטם.

ליבו של סיריוס דפק בחוזקה.

 העכברוש נפל על הריצפה, ואז לאט לאט נחשף בפניהם איש קטן ונמוך- פיטר פטיגרו!

רגש של תיעוב וגועל פרץ בתוכו, לראות שוב את האדם שהיה אחראי להכל.

עינו של פיטר טיילו ללא הרף אל הדלת וראו בבירור שהוא מחפש דרך להתחמק ולצאת.

אך סיריוס לא התכוון לתת לו לחמוק שוב, הוא הרים את ידו אבל לופין תפס בפרק ידו ושלח בו מבט אזהרה.

הוא עיקם את פיו אך הנמיך את השרביט וקיווה שלא יצטער על כך.

בינתיים, הארי, רון והילדה נראו מזועזעים עד מאוד.

סיריוס תהה מה רון חושב על כל זה וקצת ריחם עליו באותו הרגע.

לופין דיבר עם פיטר, אבל הפעם סיריוס היה דרוך והקשיב לכל מילה שיצאה מפיו של פיטר.

אף על פי שכל מילה הייתה מיותרת, ולמרות זאת הוא הרגיש צורך עז להוכיח אותו על מעשיו.

ולמרות שהיה עצבני ורצה לגמור הכל,הוא ענה על כל השאלות באופן הכי מדויק שהוא יכל.

אט אט ככל שהזמן עבר, פיטר נחשף והסיפור הושלם.

כעת, נותר שהארי יאשר הכל.

"האמן לי" הוא כמעט התחנן בפניו "האמן לי, מעולם לא בגדתי בלילי ובג'יימס

הייתי מוכן למות ולא לבגוד בהם!"

והארי האמין לו, הוא הנהן בראשו באופן הברור ביותר שיכל, וכל מי שהיה בחדר ראה זאת.

"לא!" צעק פתאום פיטר, ונפל על ברכיו בבכי נורא

ובאותו רגע,לא היה צורך באף הוכחה נוספת כדי להוכיח שפיטר נתפס על חם.

" סיריוס זה אני...זה פיטר..החבר שלך...אתה לא יכול-"  הוא ניסה והחזיק בדש גלימתו

אך סיריוס בעט ברגלו ופיטר נרתע לאחור.

הוא נדהם עד כמה נמוך פיטר מוכן לרדת ונתקף בתחושת גועל עזה יותר.

אבל פיטר ניסה גם את לופין, "רמוס..אתה לא מאמין לכל זה.. הרי סיריוס היה מספר לך אילו החליט לשנות את התוכנית.."

"לא אם הוא חשב שאני הייתי המרגל" ענה לו לופין והוסיף כמו בדרך אגב " אני מניח שזאת הסיבה שלא סיפרת לי סיריוס?"

המשך יבוא..

הפרק הקודם		הפרק הבא