ההמצאה הכי טובה בעולם

פרק 15 – ההתלבטות

למחרת הרמיוני חיפשה כל הזדמנות אפשרית לשוחח עם פרד, אך זה לא עלה בידה.
הוא לא הופיע לארוחת הבוקר, בין השיעורים הוא היה עסוק בלכשף כדורי שלג שירדפו אחרי תלמידים ברחבי הטירה (ויעצבנו מאוד את פילץ') ובהפסקת הצהריים היא ורון נאלצו לאכול בשיא המהירות כדי שיספיקו לפגישת-המדריכים בנושא חג המולד.
הרמיוני החליטה שלא לספר להארי ורון עד שתדע מה קורה עם פרד. זה הרגיש לה הגיוני.
לג'יני ולונה היא דווקא סיפרה את מה שקרה. שתיהן נדהמו. "רואים שמישהי פה לא התגברה," ג'יני המהמה, מרימה את גבותיה בתגובה לסיפור.
ג'יני בנתיים נפרדה ממייקל קורנר בטענה שהוא "עולה לה על העצבים". הרמיוני, לונה וג'יני בילו ערב שלם בתליית קישוטי חג-מולד באולם הגדול בזמן שג'יני מספרת כמה הקלה היא מרגישה להיות רווקה שוב.
"את חושבת שתוכלי לדבר עם הארי על רגשותייך עכשיו?" הרמיוני שאלה בסקרנות.
הבעת פניה של ג'יני נעצבה ברגע. "לא." אמרה בטון החלטי.  "זה שאני רווקה לא אומר שאני מחפשת להיפגע. ראיתי איך הוא מסתכל על צ'ו באימון הראשון של צ"ד בחדר הנחיצות."
חדר הנחיצות! צבא דמבלדור! זו תהיה הזדמנות נהדרת לדבר עם פרד – חשבה הרמיוני בליבה.
היא רק צריכה לשכנע את הארי לקיים מחר אימון נוסף...
"את יודעת מה אני חושבת על צ'ו, ג'יני?" לונה שאלה בחיוך מהוסס.
"מה את חושבת?"
חיוכה של לונה גדל ועיניה זרחו. "אני חושבת שהיא לגמרי לגמרי רגילה. שזה הדבר העיקרי שאת לא, ג'יני." לונה נראתה ממש מרוצה מעצמה, כאילו אמרה לג'יני את המחמאה הגדולה ביותר בעולם.
"תודה, לונה. אני ממש מעריכה את זה," אמרה ג'יני ברכות.
-
בארוחת הערב הרמיוני הצליחה לשכנע את הארי לקיים את האימון השני של צבא דמבלדור למחרת. לכולם כבר היו המטבעות הקסומים, והרמיוני שינתה את מועד המפגש למחר בשעה 20:00, וקיוותה כי פרד יראה זאת וידבר איתה סוף סוף.
-
פרד הרגיש נורא בעקבות השיחה שלו עם אנג'לינה.
הוא גם סולק מהתפקיד בקבוצה, גם חטף צעקות מהקפטנית שהיא במקרה גם האקסית שלו וכל זה קרה לפני הרמיוני.
הוא ניסה להסיח את דעתו בכך שכישף עם ג'ורג' כמה כדורי שלג שיתעופפו ויפגעו בחלון המשרד של פרופסור אמברידג' במהלך כל הערב כשג'ורג' קרא לעברו לפתע – "פרדי! יש פגישה מחר! המטבע!"
פרד הוציא מכיסו את המטבע המכושף וראה כי מועד הפגישה שנקבע הוא למחרת ב20:00.
"הוו, כדאי שנדחה את הפגישה שתכננו לעשות עם לי לגביי בחירת המיקום לחנות שלנו למועד אחר," אמר פרד וג'ורג' הנהן בהסכמה. במהלך שהותם בהוגוורטס הם פנו בדואר ינשופים למספר מקומות בסימטת דיאגון לבירור האפשרות לחתום על חוזה ולשכור את המקום עבור החנות. עכשיו הם מצאו מקום ממש ליד חנות הגלימות של מדאם מלקין שלפי התמונות שקיבלו היה נראה גדול דיו, גם עמד במחיר שיכלו לקבל וגם היה בעל דירה קטנה ממש מעל החנות, אשר הייתה כלולה במחיר. שניהם חשבו בחיוב לסגור את העסקה. הם פשוט התלבטו מתי.
"אתה יודע מה זה אומר, אחי," אמר ג'ורג' כששניהם דידו בשלג בחזרה לטירה. "זה אומר שכדאי שתעז לדבר כבר עם הרמיוני וזה חייב לקרות עד מחר ב20:00."
פרד הסתכל עליו במבט מופתע. הוא נפעם כל פעם מחדש לגלות כמה אחיו רגיש לגביו ושם לב לדברים שיושבים על ליבו.
"מה שקרה עם אנג'לינה לא אמור לשנות ביניכם כלום. גם אתה וגם אנג' בני אדם בסופו של דבר. אני בטוח ש'מיוני מבינה את זה," הוסיף ג'ורג' בביטחון.
"הלוואי שאתה צודק אחי," המהם פרד כשנכנסו שניהם לחדר האוכל לארוחת הערב.
הרמיוני כבר ישבה באחד השולחנות. הארי ורון ישבו משני צדדיה ומולם הספסל היה ריק. פרד וג'ורג' התיישבו במקום זה. פרד לא פספס את המבט המופתע של הרמיוני.
בן-רגע שניהם השתלבו בשיחה של הארי ורון על שובו של האגריד לטירה. פרד קלט את הרמיוני בוחנת את פניו בהבעה מהוססת. הוא חייך אליה חיוך קטן, מקווה להיענות באחד בחזרה.
זה לא קרה. היא הורידה את מבטה לצלחתה במהירות והמשיכה לאכול.
פרד עוד לא סיים לאכול כשהרמיוני סיימה ונראתה כמתכוננת לקום מהשולחן.
"את חוזרת למועדון, 'מיוני?" פרד נחפז לשאול ולפני שהיא ענתה הוסיף, "אני אצטרף אלייך."
הרמיוני בכלל תכננה ללכת לספרייה ולסיים את שיעורי הבית שקיבלה באותו היום, אך לא התכוונה להודות בכך בפני כל יושבי השולחן. "בשמחה, פרד."
שניהם קמו, תחושה לחוצה ליוותה את שניהם כשיצאו מהאולם הגדול ביחד בשתיקה. הרמיוני שמה לב כי מספר מבטים בחנו אותם, במיוחד של בנות גריפינדור.
כשיצאו מהאולם הרמיוני התחילה לצעוד לכיוון המועדון כשפרד עצר אותה. "יש לי רעיון למקום יותר טוב," הוא אמר והוביל אותה דרך מעבר-סודי אל אחד החדרים הריקים בטירה.
כשהרמיוני נכנסה לחדר פרד מצא את עצמו חושב לעצמו כמה יפה וחזקה היא. למרות ואולי גם בזכות סימני העייפות מתחת לעיניה היא נראתה נפלאה מתמיד.
"רצית לדבר איתי, פרד?" היא שאלה אותו, קוטעת את רצף מחשבותיו.
"רציתי לבדוק איך את מרגישה אחרי ששמעת את השיחה שלי ושל אנג'לינה," הוא אמר בטון מהוסס.
הרמיוני ענתה על כך מיד, "אם אפשר לקרוא למה שקרה ביניכם שיחה".
"הדבר האחרון שרציתי שיקרה זה זה. קודם העיפו אותי מהקבוצה, ואז חטפתי צעקות מאנג'לינה ועוד מולך. הרגשתי נורא," פרד הודה ומשך בכתפיו.
הרמיוני הרגישה עצמה מתרככת. היא התקרבה אליו והישירה מבט לעיניו. "אני מצטערת שזה קרה לך."
פרד הושיט את ידו לפניו והעביר את אצבעותיו על שפתיה הרכות. "את מדהימה, 'מיוני," אמר.
הרמיוני הופתעה מהמחמאה הבלתי צפויה. ההתלבטות שהייתה לה בתקופה האחרונה לגביי האם לספר על פרד לרון והארי התחילה להתפוגג.
"פרד, אני הולכת לספר לרון והארי עלינו היום," אמרה בנחרצות.
"אני אהיה יותר מגאה בכך," אמר לה ונישק אותה על מצחה. "מבחינתי אפשר כבר לספר לכל בית הספר. אני מת לראות את ההבעה של המורים כשהבחורה הכי מוצלחת בכל בית הספר תתגלה כבת זוגתו של הג'ינג'י האלים והמופרע."
הרמיוני צחקה וחיבקה אותו, כורכת את ידיה סביב מותניו. "הם יתחילו לפחד ממני גם."
"אם הם לא פחדו עד הרגע הזה הם פשוט לא יודעים לזהות סכנה מהי," גיחך פרד. הרמיוני הרימה את גבותיה בהפתעה.
"ראיתי איך את מפרקת את נוויל מנשקו בפגישה הראשונה של צבא דמבלדור, 'מיוני. כל מה שנותר לי באותו הרגע היה להודות לקדוש מנגו שאני לא במקומו," חיוך קטן הופיע על פניו.
הרמיוני צחקקה, נעמדה על קצות אצבעותיה ונישקה אותו נשיקה ארוכה ועמוקה בתגובה. פרד לא עצר אותה והיא הרגישה את ידיו שטיילו על פני גבה בזמן הנשיקה.
הנשיקה העמיקה עוד ועוד, ופרד הרגיש את החום משתולל בכל גופו. הוא הצמיד את הרמיוני עם גבה אל הקיר כדי שיוכל להרים אותה לגובה שלו. היא כרכה את רגליה סביבו. הוא הופתע לרגע שכל זה אפשרי עם הגלימה שלה. הוא לא רצה להפסיק את הרגע הזה לעולם.
לאחר כמה דקות של נשיקות סוערות פרד החליט שצריך להרגיע קצת את האוירה ועבר לנשק את צווארה של הרמיוני. היא פלטה גניחה קטנה ושבעת-רצון מכך בזמן שעיניה עצומות.
פרד היה מאושר שהצליח להוציא ממנה תגובה שכזו.
"אני חושב שהיה לנו הרבה אקשן להיום. מה דעתך?" הוא עצר את עצמו לבסוף.
הרמיוני הנהנה לאט, אדומה לחלוטין. היה לה חם עם הגלימה.
"בואי, מסוכנת שלי, אלווה אותך למגורים," הוא חייך, התרחק ממנה וכרך את ידו על כתפיה.
-
"איך היה לך?" לחש לה כשהתקרבו למועדון גריפינדור. הוא הוריד את ידו מכתפיה בצער.
עיניה של הרמיוני זרחו בתגובה. "זה היה מדהים, פרד. צריך לעשות את זה יותר."
תחושה עזה של שביעות רצון התעוררה בו בנוגע לתגובתה של הרמיוני.
"אני תמיד שלך. מה דעתך שנקבע בחדר הנחיצות שוב בסוף השבוע הקרוב? שבת בערב?"
"בשמחה," היא חייכה. "מימבלוס מימבלטוניה," אמרה לאישה השמנה שבתמונה כדי שהיא תפתח להם את דלת המועדון.
האישה בחנה את שניהם במבט ביקורתי רגע ארוך (מדי, לטעמו של פרד) לפני שפתחה לשניהם את הדלת. הם גילו את הארי ורון מחכים להרמיוני על הספות.
"'מיוני, איפה היית?" רון שאל בדאגה, סוקר במבט מודאג יותר ויותר את הפנים הסמוקות של הרמיוני ואת שיערו הפרוע של פרד.
פרד חייך לעברה והמשיך למגורי הבנים.
הרמיוני התיישבה לצידם על הספה ופתחה בדברים, "יש משהו שאני צריכה לספר לשניכם."

הפרק הקודם		הפרק הבא