מכתבים למגירה

הפרק מוקדש ל:

טונקס123

לוליפופ5052

יואב בירנאבום

omeridan

פינקס

הללנעומי2

hermione shweky

אליס לונגבוטם

איש הופיע בפינתו של הרחוב.

הוא הביט בשלט שמעליו כדי להיות בטוח שהגיע למקום הנכון.

'הוגסמיד' היה כתוב על השלט.

לאיש היה גלימות מעט קרועות וישנות. 

פניו של האיש היו מחוסות בצלקות.

שמו של האיש היה רמוס לופין.

רמוס התחיל ללכת לכיוון קצה העיירה. מרחוק היה ניתן לראות צריף נטוש.

הוא האיץ את צעדיו לכיוון הצריף. 

"אלוהרומה" לחש רמוס והדלת החסימה מבפנים נפתחה בחבטה.

רמוס נעלם מהצריף והופיע במדשאות הוגוורטס.

לפני כשעה שלח לו אלבוס דמבלדור מכתב שהזמין אותו בדחיפות למשרדו. לאחר מכן שלח לו נ.ב שהוא אוהב צפרדעי שוקולד. זה היה דרך לגלות לו את הסיסמא שהייתה ממתק אהוב על המנהל.

רמוס הגיע לפסל משונה ואמר את הסיסמא במהירות והגיע למשרד עגול שם פרופסור דמבלדור חיכה לו.

"הגעתי" אמר רמוס בהתנשפות מהעלייה במדרגות.

"אני רואה" אמר דמבלדור "בא תכנס איתי." דמבלדור הושיט את ידו לגיגית שעמדה על השולחן.

הוא אחז בשרביטו וקירב וראשו והוציא ממנו את הזכרון שרצה להראות לרמוס.

רמוס ודמבלדור צללו לתוך הזכרון.

הם עמדו בחדר פנימי של פונדק שלושת המטאטאים.

דמבלדור שבזיכרון ניהל ראיון עם סביל טרלוני שלפתע ראשה נפל וקולה הפך לרובוטי.

"איש מהם לא יוכל להתקיים..." טרלוני סיימה את נבואתה על אתה יודע מי ועל הארי כאשר ראשה נפל שוב והיא חזרה למציאות.

"אז אתה מקבל אותי בתור מורה?" שאלה בתקווה כאילו לא קרה כלום.

"אה.. כן ברוכה הבאה להוגוורטס!" אמר דמבלדור מבלי לשים לב.

דמבלדור פנה ללכת אבל ראשה של טרלוני נפל שוב וקולה הפך לרובוטי פעם נוספת.

"בתחילה המנהיג. לאחר מכן חברו הטוב. ואז הבוגד ובסוף ממש ברגע האחרון הזה ששמר אמונים וגילה את האמת.

כולם ימותו. שתיים יזכו לזרע."

טרלוני חזרה למצב הקודם מחייכת מאוזן אל אוזן על משרתה החדשה.

"אתה מבין מה קרה כאן?!" שאל דמבלדור את רמוס כאשר הם חזרו למשרדו של דמבלדור.

"הייתה עוד נבואה. עלינו. הקונדסאים." רמוס ניסה להבין.

"המנהיג- ג'יימס, היה הראשון שמת. פיטר- חברו הטוב שנהרג גם הוא היום. סיריוס - הבוגד. ואתה רמוס את הנאמן שנשאר עד הסוף."

דמעות עמדו בעניו של רמוס כאשר שמע עוד פעם על כל האירועים האחרונים.

"אז מה הקטע של 'שתיים יזכו לזרע'?" השיב רמוס.

"לשתיים ממכם יהיה ילדים. ג'יימס ועוד אחד. אתה רשאי ללכת אם אתה רוצה" אמר לו דמבלדור.

רמוס לא שם לב אבל הוא הגיע במהירות לדלת, רץ הישר להוגסמיד והתעתק לביתו מרגיש חסר אונים.

לפרופסור דמבלדור.

אני מתנצל על זה שהלכתי מהר מידי ולא נשארתי מנימוסים.

במהלך השעות האחרונות אני מפסיק לחשוב על הנבואה.

הרי אם פיטר לא היה מת לא הינו יודעים בוודאות שסיריוס בוגד.

הלב שלי כואב לי מאוד.

איני יודע מה גרם לסיריס לבגוד, אבל אני יודע דבר אחד. זה לא היה מבחירתו.

סיריוס היה מוכן למות ולא לבגוד בג'יימס.

אולי הוא נתון לקללת אימפריוס אבל איך אדע?!

ואולי הוא פשוט בוגד.

קשה לי להאמין שזה המצב.

אני פשוט לא מסוגל להבין.

אני מקווה שתסלח על נסיגתי המהירה ממשרדך.

רמוס לופין

הפרק הקודם		הפרק הבא