אילו לא הייתי קוסם

האוכל היה דיי טעים אחרי הכל.

ישבתי בשולחן בין ג'יני לסדריק. ולצערי, קולין ישב ממש ממולי. ותאמינו לי שזה לא היה הדבר הכי נעים בעולם לסבול את הבהיות שלו כשאני באמצע לאכול.

אכלתי רק חתיכה קטנה של פשטידה, פשוט כי יש לי טראומה ממה שקרה כשאכלתי הרבה לפני כושר. גם סדריק לא אכל המון.

לקראת סוף הארוחה צ'ארלי ואוליבר ניגשו לקדמת האולם. הם אמרו לי ברוך הבא וכולי (מה שהיה בהחלט מביך) ואחר כך צ'ארלי הקריא מתוך רשימה את החניכים שאחראיים על המטלות היום.

"לי ג'ורדן אחראי על שטיפת כלים" אמר צ'ארלי. אנחה עמוקה נשמעה מקצה השולחן שבו ישבתי. לי היה בחור שחור עם ראסטות ונראה מגניב למדי. הוא ישב ליד שני תאומים ג'ינג'יים עם חיוכים שובבים.

בהזדמנות הראשונה אני צריך להכיר אותם.

"קורמק מקלגאן אחראי על טיפול בחיות" אמר צ'אלי שוב מהרשימה ועזב יחד עם אוליבר את חדר האוכל.

"טיפול בחיות"? שאלתי את ג'יני

"כן. מאחורי הבנין פה יש לנו מין חוונת קטנה כזו עם כמה חיות" הסבירה ג'יני

"וואלה מגניב, אני דווקא אוהב חיות" הודתי.

"אז אתה תהנה שם" אמרה אליסיה שישבה גם היא לידינו "יש שם גם סוסה וסייח קטן"

"אני אוכל לקחת אותך לשם אחרי האוכל" התנדב קולין בעיניים נוצצות.

"אהמ.. קולין" אמר סדריק בטון מעט מאיים "אני כבר קבעתי עם הארי ללכת למכון כושר בדיוק אחרי האוכל".

"אה.. סליחה" השפיל קולין את מבטו והסמיק.

"לא נורא, תוכל לקחת אותי לשם מאוחר יותר בערב, או מחר" הצעתי כשראיתי את העצבות בעיניו. קולין הרים את מבטו וחייך חיוך מעודד.

סדריק הרים את צלחתו והתרומם מהכיסא. "נעלה לחדר להחליף לבגדי ספורט קודם, אוקי"? הוא שאל.

"מעולה" עניתי וקמתי גם אני, בודק במבטי לאן כולם מפנים את צלחותיהם.

כשיצאתי מחדר השרותים שצמוד לחדר שלנו סדריק כבר היה שם, לבוש בבגדי ספורט כחולים שבהחלט החמיאו לו, ונשען על הדלת, מחכה לי.

"או, הנה אתה, הוא אמר "בא נרד". הנהנתי והלכתי אחריו במזדרון.

"אני מצטער לגבי הדודים שלך" הוא אמר אחרי דקה של שתיקה "אני מתכוון, זה קרה ממש לא מזמן.."

"כן" עניתי ולא החזרתי לו מבט "אבל זה לא שממש חיבבתי אותם תמיד"..

"בכל זאת.." אמר סדריק ופתח דלת גדולה בסוף מסדרון בקומה מעלינו. נכנסנו אל אולם גדול וממוזג עם המון מכשירים ומתקני כושר.

"מגניב פה" אמרתי וסקרתי את המקום במבטי.

"הי סדריק" שמעתי קול קורא מאחורי, והסתובבת כדי לגלות בחור חתיך וגבוה שעמד שם, כנראה הרגע סיים להתאמן כי הוא היה ללא חולצה וניגב את מיצחו המיוזע במגבת.

"היי רוג'ר" אמר סדריק בחיוך והתקרב אליו. להפתעתי הרבה הבחור- רוג'ר רכן קרוב אל סדריק והם התנשקו קלות.

סדריק צחק כשראה כשאני מסתכל עליהם בעיניים פעורות. "אל תדאג" הוא גיחך "אתה תתרגל לזה, יש פה לא מעט זוגות כמונו בפנימיה"

"אה" פלטתי בהפתעה "פשוט.. גם אני הומו".

"באמת?! שאלו רוג'ר וסדריק ביחד.

"כן" אמרתי ושמחתי שסוף סוף אני לא אהיה היחיד.

"אז אני אשמח להכיר את בן הזוג שלך" אמר סדריק, טפח על שיכמי וניגש אל עמודי המתח.

"בהזדמנות".. עניתי בחיוך רחב ופניתי גם אני אל המכשרים.

אז אתמול, בפרק הקודם חנוצ'קה גילתה את מה שרציתי לכתוב, וגם זאת אני וrise up כבר חשבו שהן יודעות על מה אני אכתוב. והאמת, שתכננתי לכתוב על זה אבל.... אני נורא רשעית אז אני לא אתן לכן את הסיפוק של לחרוד לגורלם של דרארי שלנו.. מוחעחעחע

אז בנתיים הארילה ודראקוש ממשכים לחיות את חייהם הוורודים בנעימים בלי שמישהו ינסה לחטוף אותו...

אבל חכו להמשך... אף פעם החים לא וורודים ומושלמים...

הפרק הקודם		הפרק הבא