אלבוס דמבלדור

פרק 13

בטירה, העניינים היו רעים. כולם היו מבוהלים. מישהו רצח את פרופסור רוזבוב, המורה לתורת הצמחים. ניגלוס הורה לכולם להישאר במועדונים. אפילו לא ערכו את הסעודה או את המיון. הילדים מוינו במשרד המנהל ונשלחו ישר למועדונים. בית הספר עלה לכוננות גבוהה.
"מעניין מי הבא שיבוא!" אמרה ליז. באותו רגע נכנס ילד ג'ינג'י למועדון.
"מעניין איך קוראים לו." אמר קורק "היי, ילד! איך קוראים לך?"
"ספטימוס, ספטימוס וויזלי. אבל כולם קוראים לי מוס, אני שונא את השם הזה, אבל זה עדיף מספטימוס." אמר מוס.
"מוס... זה לא אייל? חיה חביבה." אמר קורק בחולמנות.
"בכל מקרה, ההורים שלי בטח ממש ישמחו, כל החיים שלי אמרו לי שאני אתקבל לרייבנקלו, כי למדתי להשתמש בקסמים וכל היום קראתי, מעניין למה אני בגריפינדור...." אמר מוס.
"אני קצת מודאגת בקשר לרצח, מי היה יכול לרצוח את פרופסור רוזבוב?" שאלה ליז.
"אני חושד בגלרט. יש לו מניע." אמר אלבוס.
"אבל הוא אמור להיות עכשיו בדורמשטרנג!" אמר דודג'.
"הוא יכל להבריז!" אמר אלבוס.
"אבל למה שהוא ירצח מורה ולא אותך?" שאל אלפיאס.
"כי אני עוד לא הייתי בבית הספר!" נימת כעס התגנבה לקולו.
"אולי היא מתה מוות טבעי, היא במילא הייתה בת מאה ומשהו!"
"אבל היא נראיתה בריאה לחלוטין! אתם זוכרים שהיא התערבה עם פרופסור מיינס מי עף על מטאטא מהר יותר, והיא ניצחה?"
"זה היה לפני שנתיים! הכול יכל לקרות!"
"אלבוס, תיהיה הגיוני, אתה רב עם מישהי בגלל שיש לכן חילוקי דעות בנוגע לרוצח שהיה אמור לרצוח אותך, או לא!" אמר קורק. "עדיף שתתמקד בחיים, אחרת תפספס הרבה!"
"אני יכול ללכת?" שאל מוס בחשש.
"הו! שכחתי שאתה כאן, לך לישון." אמרה לו ליז.
"מעניין אם יבטלו מחר את האימונים..." שאל קורק בהרהור.
"נו, באמת! זה הדבר היחידי שאתה חושב עליו?" נזפה בו ליז.
"בדורמשטרנג, תלמידים סוררים תמיד היו מתעללים במורים."
"אבל לא היה אף פעם רצח!"
"טוב, זה באמת נכון. אבל פעם הטילו קונפונדוס על המורה לחשים והיא לימדה אותנו חומר לכשיפומטרי."
"ממש קרוב לרצח!" לילגה ליז.
"חבר'ה, תפסיקו! נלך לישון ואלי יתפסו את הרוצח."
ואכן, כך הם עשו. למחרת, כאילו נבואה, מצאו את הרוצח. זה היה ואנדרולו גונט. התלמיד הבולט ביותר בבית סלית'רין. ואנדרולו למד בשנה השישית, ומאז ומתמיד שנא את כל בני המוגלגים, כמו פרופסור רוזבוב.
"משהו הגיוני לי מדי..." אמר אלבוס כשנודע להם.
"נו, באמת! אלבוס, תפסיק לחשוב על זה. ואנדרולו הודה. השתמשו בוריסטרום ואז בביאור הכרה!" אמר דודג'.
"אז יהיו אימונים!" אמר קורק בשימחה.
רגע לאחר מכן, ניגש אליהם פיטר טרנדון, אחד הרודפים.
"היום יהיו אימונים, אך קורק לא רשאי להשתתף בהם." אמר פיטר והלך.
"למה?" שאל אלבוס.
"אין לי שמץ של מושג." אמר קורק, אך אלבוס ראה את הניצוץ המוכר בעיניו, הניצוץ המסמל צרות.

הפרק הקודם		הפרק הבא