לילי וג'יימס

הפרק שלי מוקדש לעמית שגיב ו3691413

שתמיד הם מגיבות לי ראשונות

מקווה שתהנו:

"טוב לילי אם את לא קמה עכשיו אני שופכת עלייך מים קפואים"  "צעקה עליי גרייס, זה היה בשבת בבוקר בשעה ממש מוקדמת:  8:30  "הנה אני ערה! למה את מעירה אותי כל כך מוקדם? היום שבת"  "קראתי לעבר גרייס "מוקדם? זה ממש לא מוקדם זה רק בשבילך מוקדם"  היא ירתה לעברי התלבשתי מהר רק בגלל הארוחה כי אני פשוט אוהבת בטירוף את הארוחות של הוגוורטס שבשבוע שעבר סיפרו לי שהגמדוני בית מכינים.

"נו, בואי כבר"  שוב צעקה לי גרייס מתי שהגענו לאולם הגדול "רצנו לעבר השולחן של גריפינדור כדי להספיק לקחת כמה שאנחנו יכולות לפני שיש את הקינוחים.   "הו, היי סיריוס, רמוס, ג'יימס ופיטר"  משום מה אנחנו כמעט תמיד קרובות אליהם ולפעמים זה די מעצבן.  "היי לילי, בוקר טוב"  אמר סריוס מייד ואחריו גם ג'יימס "היי, בוקר טוב לילי"  "אממ, באיזו מנה אנחנו?"  ראיתי שהצלחות ריקות ולא הבנתי מה קורה "אה, הארוחה עוד לא התחילה, בגלל שבשבת אין לימודים אז היא מתחילה יותר מאוחר, אבל עכשיו 7:30 למה ציפית? הסעודה בדרך כלל מתחילה בשעה 8:00"   "מה?" צעקתי והפניתי מבט כועס לעבר גרייס "אה, כן אני שכחתי מזה פשוט, חי חי"  היא אמרה את זה בקול צפצפני כמו פיטר עד שנבהלתי.

"אממ לילי?"  "כן?"  זה היה סיריוס הוא וג'יימס כל הזמן מנסים להתקרב אליי ולא תמיד זה כיף אבל אני לא יודעת מה לעשות שאני נקלעת למצבים האלה אז אני פשוט עונה:  "תקשיבי, אני לא רוצה להביא אותך למצב לא נעים אבל.."  "כן?"  עניתי שוב "אני צריך ממך טובה"  הוא לחש  עד כדי כך שכמעט אני לא שמעתי אותו "בסדר, מה היא?"  עניתי "היא..."

המשך יבוא

סליחה שהוא קצר אבל אני רוצה להכניס למתח, מקווה שנהנתם

מוזמנים לכתוב לי בפרטי 1298746

הפרק הקודם