חייו של נוויל

אני הארי רון ג'יני והרמיוני עלינו על הרכבת, בתא שלנו היה- מבוגר? ממתי מבוגרים עולים על רכבת האקספקרס? חוץ ממכשפת הממתקים או איך שלא מכנים אותה ומהנהג. ''זה פרופסור לופין'' הרמיוני אמרה, ''איך את יודעת?'' רון שאל, ''כתוב על המזוודה שלו'' היא ענתה. המקצוע היחיד הפנוי זה התגוננות מפני כוחות האופל, כנראה שהוא ילמד את זה. אבל למה שהוא יגיע ברכבת שלנו? למה הגלימה שלו ישנה ומלאה טלאים (וגם המזוודה)? עוד לא ידענו.

ישבנו ואכלנו צפרדעי שוקולד (שקנינו ממכשפת הממתקים כמובן), כשלפתע הרכבת נעצרה, הכל נהיה חשוך וקר, פרופסור לופין התעורר והארי נפל על הרצפה, פתאום ראיתי את בלטריקס מטילה קרושיו על אבא ואמא שלי, ואז את סנייפ מענה אותי, ושוב את אבא ואמא-שוכבים על הגב עם ציטוט הגב עם מבט ריק, ושוב את סנייפ- צוחק עליי ומשפיל אותי, ופתאום כמו שהכל התחיל זה נפסק. האורות נדלקו, הרכבת התחממה, אבל אני עדיין רעדתי, אני לא יודע אם מקור או מפחד.

רון ג'יני והרמיוני ישבו ליד הארי שקם מכוסה זיעה, פרופסור לופין בדק שהוא בסדר ונתן לו חתיכת שוקולד גדולה, לאחר מכן חילק לכל אחד מאיתנו עוד חתיכה קטנה.

הוא הסביר לנו שאלו סוהרסנים שכנראה מחפשים את סיריוס בלק, ואז הוא קם והלך לתא הנהג.

מגיעים לאולם הגדול ומתיישבים בשולחנות הבתים, המיון, סעודת תחילת השנה, הנאום של דמבלדור, ועולים לישון! 

''לעזעזל עם הסוהרסנים האלה'' אמרתי כשנכנסתי לחדר אחרי שהסתובבתי במדשאות, הם הרסו לי את הערב. אבל השיא היה במשחק הקווידיץ' ההוא, הסוהרסנים נכנסו לשטח בית הספר (למרות שאסור להם), הם הפילו את הארי מהמטאטא, והוא הלך למרפאה בגללם, בחיים שלכם לא ראיתם את דמבלדור כועס ככה, הוא ממש התעצבן. ובכל בגלל הסיריוס בלק הזה, אומרים שהוא היה מאוכלי המוות הנאמנים ביותר והוא רוצה להרוג את הארי פוטר כנקמה של אתם יודעים מי.

השנה יש מקצוע חדש- גילוי עתידות, הפרופסור טרלוני לא משהו, היא בטוחה שהארי הולך למות בטרם עת. שונא את זה! היא ממציאה דברים!

האגריד הראה לנו היום חיה שקוראים לה היפוגריף, בחיי שהם מפחידים. הארי עלה על אחד מהם והתעופף לו אל על, הוא מאוד גיבור, אחר כך אנחנו ניסינו, אבל מאלפוי השרץ הקטן הזה התחיל להתרברב מול היפוגריף שנקרא בקביק למרות אזהרותיו הרבות של האגריד, ואז בקביק תקף את מאלפוי (לא כל כך מפתיע) והוא הלך למרפאה. 

מאלפוי יצא מהמרפאה עם תחבושת, אבא שלו נכנס לעסק והופ- בקביק מועמד למשפט.

אני והרמיוני חיפשנו המון חומר ועשינו להאגריד סיכומים לערעור כדי שבקביק יצא זכאי, רבנו עם הארי ורון אז רוב הזמן היינו לבד.

''נמאס לי!'' חשבתי לעצמי, ''אני לא יכול לחכות מחוץ למגדל גריפינדור עד שמישהו יבוא ויפתח רק כי אני לא יודע את הסיסמה! זה כבר לא הגיוני!'' לאחר שכולם נרדמו קמתי מהמיטה, לקחתי קלף ונוצה והלכתי לאישה השמנה (למה למען מרלין אין לה שם? מעכשיו אני אקרא לה לורה, אולי גם האחרים יחשבו שזה שם נחמד) ''לורה, את יכולה להגיד את הסיסמאות של כל החודש בבקשה?'' שאלתי, ''בשמחה'' היא ענתה והחלה לדקלם מילים, ואני כתבתי אותם על הקלף שלי. ''תודה רבה'' אמרתי וחייכתי, ''בכיף, אני אוהבת לעזור לגריפינדורים, ואגב- איך ידעת שקוראים לי לורה?'' ''ניחשתי'' עניתי את האמת.

נכנסתי לחדר והנחתי את הקלף מקופל על השידה.

''אהההה'' שמעתי את הצרחה והתעוררתי בבהלה, ראיתי דמות יוצאת מהחדר שלנו ורון ישב רועד במיטתו. ''כבר ראיתי את האיש הזה, אני מכיר אותו אהה זה סיריוס בלק'' אמרתי לרון, כל החדר שלנו כבר היה ער, מקוגנגל הגיעה, ובהוגוורטס כמו בהוגוורטס- למחרת כולם ידעו מה קרה. 

אבל החלק הכי גרוע היה כשמקגונגל שאלה בזעם ''מי האידיוט שכתב את כל הסיסמאות על קלף ואיבד אותו?'' איך הקלף נאבד- מרלין יודע, כמו עוד הרבה דברים שלי.

רון היה הגיבור, כולם היה סביבו והוא חזר שוב ושוב כל מה שקרה.

אבל רון היה עצוב כי סקאברס נעלם, הוא חושב שקרוקשנקס החתול של הרמיוני אבל אותו, אבל היא אומרת שזה לא נכון, אני מאמין לה. 

ביקרנו את האגריד לפני הערעור של בקביק ומצאנו שם את סקאברס, האגריד נתן לנו לצאת מהדלת האחורית כשהאנשים ממשרד הקסמים הגיעו, בקביק היה קשור שם.

ואז ראינו את הכלב שהארי רואה כל הזמן, וגרר את רון שרדף אחרי סקאברס, הוא נכנס לערבב המפליקה הצלחנו להיכנס אחריו, ואז במקום הכלב ישב בתוך הצריף הנטוש ההוא רוצח ההמונים הידוע לשמצה סיריוס בלק, רון שכב עם רגל למעלה, ואני לא מצליח לספק יותר, זה קשה לי וגם ככה הייתי מאוד מטושטש ואני לא זוכר טוב. סנייפ, לופין, פיטר פטיגרו, יוצאים ופרופסור לופין הופך לזאב, יש סוהרסנים בכל מקום, והתעלפתי איפשהו שם באמצע המדשאות.

התעוררתי במרפאה, רון לידי, מאוחר יותר הארי והרמיוני נכנסו וסיפרו לנו שהם חזרו בזמן ואת כל מה שהם גילו וגם השלימו לי מאתמול חלק.

והנה- עוד שנה הסתיימה! איך הזמן טס.

אנחנו טסים בזמן יחד עם נוויל כי כולם מכירים את הספרים היטב, והחלטתי שבכל זאת הארי והרמיוני יחזרו בזמן לבד ממש התלבטתי על זה, יאללה תגיבוווו.

הפרק הקודם		הפרק הבא