על ספת הפסיכולוג

כותב-הפאפניק המופיע בפרק זה הוא ללא שום ספק אני! ולא ג'יי קיי רולינק או משהו

סיפורינו מתחיל ביום בהיר אחד בהוגוורטס, הארי ישב בחדר האוכל עם חבריו עד שהגיעה שעת הדואר ואלפי ינשופים נהרו לחדר האוכל. הארי לא ציפה לקבל כלום כי הרי אף אחד לא שולח לו שום מכתב חוץ מאיזה שתיים-שלוש אלף מכתבים ממעריצים, חברים וסתם –אנשים שדמבלדור משום מה מיירט כל בוקר.
אך לפתע נכנסה לאולם יען ענקית שנופפה בכנפיה ונחתה לייד הארי. כולם כמובן המשיכו לאכול כרגיל כי את מי זה מעניין שתלמיד שנה רביעית רגיל קיבל יען-דואר. הארי הוציא מפרוות היען מכתב דביק ופתח אותו. במכתב נכתב-

לד"ר הארי פוטר שלום.
סידרתי לך פגישה עם מטופל חדש, היום בכיתת שינוי-צורה. היען היא רמז לזהות המטופל.
             בברכה
כותב הפאפניק [שהוא בעצם הבוס של הפאפניק הזה ויכול לעשות הכול, אז אין לך למה להתנגד]  

"לא, אין לי כוח ללכת לזה. יש לנו עוד יומיים משחק קווידץ', אני חייב להתאמן" מלמל לעצמו הארי והחל לנגוס בבשר פרה כשר למהדרין בהשגחת אגודת-הקוסמים ולא באיזה קותלי חזיר משוקצים כמו מאלפוי. הוא הציץ שוב פעם במכתב.

נ"ב
הפגישה עם המטופל תהיה בשעת שיעור שיקויים, סידרתי לך אישור להעדר"

בשעה היעודה ניצב הארי בכיתת שינוי-צורה וחיכה למטופל. המטופל באמת הגיע, באיחור קל, והתיישב בחיוך זחוח מול הארי.
"ובכן אתה מני ממטרה, אלוף העולם בלשגע אנשים?" שאל הארי
"מה? " שאל מני
"שאלתי אם אתה מני ממטרה, אלוף העולם בלשגע אנשים?"
"מה?"
"אתה לא שומע? שאלתי אם אתה מני ממטרה אלוף העולם בלשגע אנשים?"
"מה?"
"שאלתי אם... אוקי הבנתי," נאנח הארי "אז מה שלומך מני, איך אתה מרגיש?"
"אני שמח ששאלת" צהל מני "אני חזק כמו סוס, בריא כמו שור, וחופר כמו פגישה עם דמבלדור אחרי המוות!"
"מני, תהיה רציני שניה." התנשף הארי "איך אתה מרגיש בתקופה הזאת? אני שואל ברצינות."
"ככה זה כשאני רציני." צחק מני ממטרה "האמת שעכשיו אני אפילו עצוב, כשאני סתם רציני אני עושה קולות של יחמור."
"וואלה" אמר הארי ביאוש "ומה אתה עושה בתקופה הזאת?"
"נפגש עם הדברים הכי נוראים שאתה יכול לעלות בדעתך" צחק מני "אני שומע קולות נוראיייים שעושים לי סיוטים בלילה."
"כן, אני מבין." אמר הארי "אתה נפגש עם חמאסניקים ארורים, אבל זה בהחלט לא נושא לצחוק עליו..."
"מה? לא! התכוונתי שאני נפגש שוב עם השירים שלי מפעם שהעדפתי לשכוח." געה מני מצחוק
"האמת, שאלתי את עצמי מה באמת המטרה שלך? למה אתה כל כך אוהב לשגע חמאסניקים?" אמר הארי בקול רגוע
"מה זאת אומרת 'מה באמת הממטרה שלי'?" צחק מני בקול "אני אוהב להיפגש עם חיות! וואף וואף וואף"
"אתה באמת יכול לעצבן את כולם?" שאל הארי
"מה?"
"אתה באמת יכול לעצבן את כולם?"
"מה?"
"אתה באמת יכול... לא משנה." אמר הארי "יש לי רעיון מטורף! אני הולך להפגיש אותך עם הבנאדם הכי רציני שקיים בעולם! אותו לעולם לא תצליח לשגע! מוכן?"
"איך תפגיש אותי איתו? אתה לא כותב-הפאפניק, אתה לא יכול לעשות מה שבא לך." צחקק מני
"אז מעכשיו אני כן! בסדר?" צעק הארי "ובתור כותב הפאפניק אני קורה למינרווה מקגונגל לבוא לכאן!!!"
כמובן, שאף אחד לא הגיע כי אני כותב הפאפניק ולא הארי.
אחרי דקה הגיעה מקגונגל לכיתה "כן, הארי. קראת לי?"
הארי אמר בהלם "זה עבד! אני באמת כותב-הפאפניק עכשיו!"
"מה? לא!" אמרה מקגונגל בקול חמור סבר "אליאביאיר, הכותב האמיתי אמר לי שאתה קורא לי...."
"חחחחחח, זה כל כך מצחיק שבא לי לעשות קול של צבוע" געה מני בצחוק
"בכל מקרה, מני" אמר הארי "בא נראה אותך משגע אותה. היא פרופסור מקגונגל."
"את פרופסורית?" צחק מני בחיוך "את יודעת לדבר בשפת החיות?"
מינרווה הסתכלה עליו במבט מנוכר "ואתה, אדוני. יודע לדבר בשפת החיות?"
"בטח!!" צהל מני בגאווה "אני יודע סוסית, ינשופית, נחשית, כבשית, איגואנית וחתולית!"
"אתה יודע חתולית?" גלגלה מקגונגל את עינייה והפכה לחתול "כן? מה זה אומר מייייייייייאו מיאו מימימיייאו?"
"אההה... שכואבת לך הבטן?" צחק מני בתדהמה  
"לא"! ענתה מקגונגל "אמרתי שתעוף לי מהחדר כי עוד דקה אני מתחילה שיעור!"
"אההה, נכון. פשוט יש לך מבטא צפון-אפריקאי זה מאד מבלבל."
"מני, אתה דובר נחשית?" קפץ הארי "מה זה אומר צסססריך לססססלקקק את כלללל חמאססס ולרצסססוח אותם אחד אחרי השססססני?" הוא ליחשש בלחשננית.
מני אילתר "זה אומר... שאני אעוף לך מהכיתה כי עוד דקה אתה מתחיל שיעור?"
מקגונגל איבדה את סבלנותה "אדוני היקר, אני לא יודעת מה אתה עושה כאן אבל אשמח שתחזור למקום ממנו הגעת." היא הפנתה את מבטה אל הארי "מאיפה הוא הגיע? מחנות התעלולים של זונקו? מאגף חולי-הנפש במנגו-בננה? מהכלוב של הגורילות בספארי בריטניה הקסומה?"
"אני גם לא יודע! מה את רוצה ממני?"הארי התמם "ומה את רוצה ממני? הוא בסך הכול בחור חמוד..."
"גבירתי," שאל מני בקול מתוק "ראיתי שאת יכולה להפוך לחתול, נכון?"
"כן." אמרה מקגונגל "אני אנימאגוסית"
"ואני טוניסאי" ענה מני "רציתי לשאול, את אדם שהופך לחתול או חתול שהופך לאדם?"
"מה זאת אומרת?" קימטה מינרווה את מצחה
"מה את באמת? חתול או אדם?"  שאל מני
"אני אדם..." ענתה מקגונגל בשקט
"אני לא חושב..." ליגלג מני
"אתה באמת לא חושב! אין לך את האפליקציה הזאת במוח!" מקגונגל כמעט איבדה שליטה  "אתה טוען שאני חתול?"
"ממש לא, גבירתי..." קד מני קלות
"יופי." נרגעה מינרווה
"אני טוען שאת קרפדה," הוא צחקק "קווה קווה פרופסור מקווהנגל"
"אני קרפדה? אני קרפדה? אני רוצה לדבר מייד עם ההורים שלך! תקרא לגברת ממטרה!" השתגעה מקגונגל
"לא קוראים לה גברת ממטרה" נעלב מני "קוראים לה דולרס אמבירדג'"
"אמא שלך היא אמבירדג'? ואז אתה טוען שאני קרפדה?" צווחה מקגונגל "עזוב, אני כבר לא רוצה לדבר עם אמא שלך. אז בגללה יצאת כל כך מעצבן?"
"לא, יצאתי מעצבן בגלל אבא שלי. ארגוס פילץ'" חייך בקונדסות מני "מוווו מווווווו מווווווווווו"
"אני מתפטרת!!!" מקגונגל הפכה לחתול ורצה היישר למלתעותיו של סיריוס.
"יפה, הצלחת!" חייך הארי
"מה?"
"הצלחת לשגע את מקגונגל!"
"מה?"
"שיגעת את מקגונ... לא משנה, אני גם מתפטר." אמר הארי ביאוש ורץ למלתעותיו של זנב-תולע.
"הארי מתפוטר." צהל מני
"טוב, עם משחקי מילים כאלה גרועים גם אני, כותב-הפאפניק, מתפטר." אמרתי ורצתי למלתעות השירים של מני.
"אז נשארתי לבד?" חייך מני בתדהמה "אז אני כותב-הפאפניק? מייאו מייייייייייאו מהההההההההההההההההההההה מהההההההההה קוווה קווווווה קוווווווה עדכמןמגןעמדגכןומנכןמ חמכשדןמעכישמהןגמןVDSNIדזךך 69חט896ח יכגדןמ.
                            איזה כיף!!!!!!

הפרק נכתב בהשראת אין. שמות. פנויים שביקש דמות שלא מהארי פוטר. אשמח שתמשיכו להגיב, רק לא בשבת...

הפרק הקודם		הפרק הבא