לילי וג'יימס שנה שישית

וויתור זכויות וכל זה...
זמן: הקונדסאים
נקודת מבט: לילי

כל כך כואב לי להיות פחדנית?!

"איזה כסף? איך קיבלת את זה?" שאלתי אותו.
"חמישה ימים אחרי שברחתי קיבלתי מכתב. לקח לי שבוע עד שהעזתי לפתוח את זה. היה שם גם שק קטן עם 10,000 אוניות. שמרתי את זה גרינגוטס" אמר ותמן את פניו בידיו.
הוא תחב את כל הדפים חזרה לכיסו ונשען על ידיו.
"מחר הולכים לדמבלדור" אמר. די! לא חשבתי על זה כל דקה ביומיים האחרונים!
אוף...
נשמעו נחרות עמומות בחדר.
מסתבר שאחרי ההתלחששויות רמוס נרדם. על הכתף של פיטר. פיטר שלח אלינו מבט של 'מה אני כבר יכול לעשות?'. להעיר את רמוס?
הפעם היה תורי לקחת לגימה גדולה מהמשקה החריף והצורב.
הגשתי כאילו קיבלתי מכת חשמל. "אתה יותר הגיוני כשאתה שותה? אני שונאת אותך" מלמלתי לסיריוס.
"שתיתי בקושי!" מחה.
אוף אני עייפה!
"ירחוני" אמר סיריוס בקול גבוהה. "ירחוני?" שאל שוב באותו הקול.
מה הדביל עושה? "ירחוני!" אמר בקול הגבוהה אבל בחצי צעקה.
הוא דביל. כל כך דביל.
רמוס התעורר בקפיצה. "מה קרה? מה קרה?" שאל שוב ושוב מבוהל. סיריוס ישב בצד עם חיוך מרוצה על פניו.
"משעמם לי" אמר וחייך. "אתה מזכיר לי את החתול 'מאליסה בארץ הפלאות'" אמרתי לו בסחרור.
"אליסה בארץ הפלאות?! מה?" אמר מופתע. 
אופסי? על זה יותר קל לדבר עם רייצ'ל, גם היא בת מוגלגים. "זה סרט מוגלגי" הסברתי בקצרה.
הבבטתי בשעון שתלוי על הקיר, זה בסדר רק 22:30.
"אולי נשחק את המשחק הזה, איך קוראים לו? אימות החובה? נו הדבר הזה..." הציאה ג'יימס והשמיע את קולה סוף סוף. זה אפשרי. אנחנו לא שיכורים כמעט.
חוץ מזה שאני חושבת סיריוס זה חתול סגול שאוהב להעלים את עצמו. כשהוא בכלל כלב.
"אמת או חובה" אמרתי. רמוס הוא חצוי דם. הוא בטוח ידע מה זה.
לקחתי את הבקבוק הריק מהריצפה.
"שבו במעגל" אמרתי והתיישבתי גם על הריצפה. "מי שיצא אליו פקק שואל ומי שיוצא אליו הצד השני עונה. העונה בחור משימה, החובה או עונה על שאלה, אמת. זהו. ממש פשוט" אמרתי.
סובבתי את הבקבוק על הריצפה.
פיטר וג'יימס. זה יהיה מעניין. "אמת או חובה?" שאל פיטר חיוך עולה על פניו.
"חובה" אמר ג'יימס בלי לחשוב פעמיים. אוי לא. "אתה צריך לדבר בשפה גבוהה בלבד במשך שעה שלמה" אמר פיטר.
"וכבן, אדוני. ההני מקבל עליי את המשימה" אמר ג'יימס בארשת פנים רצינית.
נו באמת. "פיט, פעם הבאה כדאי לך להתייעץ איתי, אפשר לעשות לו משהו יותר מרושע" אמרתי בחיוך. ג'יימס נראה מבועת, יש לי הרגשה שהוא לא יעשה עוד חובה.
סיריוס ואני. אוי לא. "אמת או חובה?" שאל בחיוך מרושע. אם אני לא רוצה למות היום... "אמת" אמרתי,
"אוונס פחדנית?! וואו, ממך לא ציפיתי לזה!" אמר סיריוס וכיסה בידו את לוח ליבו.
"אז שיהיה חובה" אמרתי, אוי לא. כרגע הבעתי משאלת מוות. פשוט אוי לא. אני מקווה שהוא מרוצה לפחות. לפי החיוך, הוא מרוצה. אני כל כך שונאת אותו!
"ובכן יקירתי, חובתך היא, לקפוץ על רגל אחת תוך כדאי לשיר את 'נצנץ נצנץ כוכב קטן'" אמר בשביעות רצון.
כל כך כואב לי להיות פחדנית?!  

~&~

הלכה לי הרגל!
והגרון.
הם מתפוצצים מצחוק, אני שונאת אותם.

תגובות בונות?
פליז?

הפרק הקודם		הפרק הבא