ההורים של הארי

נשמעו רעשים בחוץ ולפני שפיטר הספיק לגמור לקשור את המכתב לרגלה של התינשמת, דמבלדור ומקגונגל נכנסו פנימה וסילקו את כל התלמידים חוץ מאת הקונדסאים ולילי.

"פיטר הראה לי את המכתב שבידך," אמר דמבלדור בנועם כשפיטר מסר את מכתבו לפרופסור. דמבלדור עיין במכתב ואמר, "האשם נמצא." 

פיטר האדים, הארבעה היו בהלם. "פיטר?!" אמר לבסוף ג'יימס. "אבל למה?" שאל רמוס בתמיהה מהולה בכעס.

"אתה באמת שואל?!" צייץ לבסוף פיטר. "כן! אני רוצה לדעת מה עבר לך בראש כשעשית את זה?!" אמר רומוס בכעס.

"עשיתי את זה כי אני אמרתי לך שאני הולך להגיד לדיינה שאני אוהב אותך ואיך שבאתי ראיתי אתכם מתנשקים! ואז אתה קורא לעצמך חבר שלי!"

רמוס היה בהלם ולא ידע איך להגיב. הוא זכר את היום שפיטר אמר לו שהוא אוהב אותה, ואת הנשיקה הראשונה שלו ושל דיינה. אבל הוא לא האמין שזה ככה פגע בו.

"רמוס, זה נכון?" שאלה לילי בדמעות. עד עכשיו היא לא הגיבה.

"כן, אני מצטער פיטר אני לא ידעתי, אני ממש מצטער," אמר רמוס, פניו היו חיוורים מאוד.

"כאילו שזה משנה עכשיו," אמר פיטר בקרירות. סיריוס לא אמר כלום הוא היה בהלם. 

הם שמעו קולות והבנות עלו לינשופייה, "זה פיטר," אמרה לילי.

"פיטר?" אמרה דיינה בבכי. 

"ביום שאת ורמוס התנשקתם בפעם הראשונה אני באתי להגיד לך שאני אוהב אותך, ורמוס ידע,"הוא אמר בקור.

"מה?" היא שאלה בתדהמה. "מצטער דיינה זה נכון," אמר רמוס והשפיל את עיניו.

פיטר יצא מהינשופיה בקול ואחריו יצאו כולם. 

הם הגיעו למועדון ופיטר אמר, "אני לא יהרוס לכם." 

"אתה מבין שמה שמענין אותי עכשיו זה לא זה נכון? אני באמת מצטער אם היית אומר היינו יכולים לעשות משהו באמת." אמר רמוס בתחינה.

"אני סולח לך טוב," אמר פיטר. אחרי הכל הוא היה תלוי בהם, בלעדיהם הוא לא היה משהו.

הקונדסאים חייכו שילבו ידיים והלכו למגרש קווידיץ' לשחק..

****************

זה הפרק האחרון בפאניפיק אני יפתח עוד פאניפיק על מה שקרה אחרי הסיפור מקווה שנהנהתם.ההמשך יבוא! ::

**/**/******

הפרק הקודם		הפרק הבא