הקונדסאים

משום מה, לילי חשה מבויישת בידידותה עם ג'יימס.

הם החליטו במשותף שהם לא יספרו לאיש את מה שעבר עליהם באותו לילה.

עבור רוב האנשים זה לא יישמע מסעיר, אך עבורם, זה היה אירוע שייזכרו היטב.

כשנגמרה סעודת החג, ג'יימס ולילי צעדו יחד למעונות. בדרך לשם הם פיטפטו וצחקו, כמו ילדים נורמליים.

הם נכנסו לחדר המועדון. היה קר בחוץ, ובאח בערה אש חמימה. "בא לי בירצפת." אמרה לילי וחייכה. "חשבתי שאת יותר ממושמעת." אמר ג'יימס ושלף מתוך גלימת הטקס שלו שני בקבוקי בירצפת.

הוא הושיט אחד מהם ללילי, שהחזיקה אותו מעל האש שבאח. "מה את מוגלגית? אפשר לחמם את זה בקסם!" אמר ג'יימס וגיחך. הוא הפנה את שרביטו אל הבקבוק שלה, והבירצפת התחממה. הוא עשה את אותו הדבר גם לבקבוק שלו. הם התיישבו על שתי כורסאות סמוכות ושתו את הבירצפת החמימה.

הם שתקו כל הזמן הזה. כשסיימו לשתות, כבר לא היה להם קר. "טוב, אני הולכת לישון." אמרה לילי וחלפה ליד כורסתו של ג'יימס.

הוא תפס בידה, ומשך אותה אל הכורסא, והיא התיישבה לצידו.

הוא היסס לרגע, ואז הניח את ידיו על כתפיה, במעין חיבוק מוזר.

גם היא היססה, אך לא אמרה מילה. היא השתדלה להתנתק במהירות, אך על פניה ניכרו הרגשות שחלפו בה.

הם המשיכו לשבת בדממה על הכורסא המרופטת.

הם נרדמו.

הפרק הקודם		הפרק הבא