הפעם הראשונה שלי כמכשפה

היום עבר חודשיים בול מאז שהתחלתי את הפאנפיק!

אז תודה לכול מי שקורא את הסיפור שלי כי הוא הראשון שלי ואני משקיעה בו הרבה :)

-----------------------------------------------------

השבוע עבר לי קשה מאוד. לי-אן הייתה אמורה לעזוב ביום רביעי את החדר שלנו והיא כבר אירגנה את המזוודה שלה.

בקושי דיברתי איתה או עם רוז כי היא הסתובבה איתה.

תקופת המבחנים התחילו ונתתי 100% מעצמי. בין השיעורים למדתי למבחנים עם דראקו או עם סברינה.

פעם אחת אפילו יצא לי ללמוד עם הרמיוני, חברה של הארי פוטר.

במקרה הייתי בסיפריה עם ספר אסטרונומיה והיא התעקשה להצטרף ל'קבוצת הלמידה' שלי.

למדנו ביחד במשך שעה ואז נאלצתי ללכת לכיוון המגרש.

דראקו היה גם באימוני הקווידיץ' והייתי גאה בו שהוא יכל לעשות הכל ביחד. אני בקושי הצלחתי רק עם המבחנים.

בכל מקרה, הלכתי לתמוך בו כמו שאני עושה בכל אימון ותוך כדי התאמנתי למבחן באסטרונומיה שמתקיים בסוף השבוע כשיש ירח מלא.

ישבתי באמצע הכיסאות בשורה הראשונה והרוח הפריעה לי להתרכז,

כששמתי לב שמישהו מסתיר לי את השמש. הרמתי את הראש וראיתי שזה הארי פוטר.

"אני יכול לשבת לידך?" הוא אמר בחיוך ולפני שהספקתי לענות לו, הוא התיישב לידי.

קיוויתי שהוא יבין שאני מנסה ללמוד אבל אז הוא התחיל לדבר איתי:

"שמעתי שלמדת עם הרמיוני. היא ממש עוזרת, נכון?" הוא אמר בהתלהבות.

"אממ כן. למרות שהשיטת למידה שלה שונה משלי" אמרתי לו וחזרתי לספר.

"מה דעתך שנלמד ביחד מתישהו?" הוא אמר וחייך.

"לא תודה יש לי עם מי ללמוד" החזרתי לו חיוך וחזרתי לקרוא את הספר.

"עם דראקו נכון?" הוא אמר ונשמע מבואס.

לא חיבבתי אותו אבל לא אהבתי שהוא הרגיש רע בגללי. "לא, עם סברינה" אמרתי לו.

"אז אולי נוכל לעשות קבוצת למידה? עם סברינה והרמיוני ורון.. טוב אולי עדיף בלי רון" הוא אמר בהתרגשות.

"אני אשאל אותה" אמרתי לו בחוסר סבלנות.

הסתכלתי לכיוון של דראקו וראיתי שהוא מסתכל עלינו. לא יכולתי לראות את הפרצוף שלו כי הוא היה רחוק אבל הרגשתי את הזעם שלו.

"אתה יודע מה? בוא נלך לשאול אותה עכשיו" אמרתי לו וקמתי מהמקום.

"עכשיו..?" הוא שאל מבולבל. ראיתי את דראקו מתקרב אלינו אז החזקתי ביד של הארי ורצתי לכיוון המדרגות.

"קדימה אני חושבת שהיא נמצאת בחדר המועדון" אמרתי והלכתי במהירות.

כשניכנסנו לטירה הרגשתי הקלה. עלינו לחדר המועדון והגענו לאישה בדיוקן.

"אומץ לב" הארי אמר בקול ברור והתמונה נפתחה.

נכנסנו לחדר וישר זיהיתי את השיער הבלונדיני הארוך של סברינה. התקרבנו אליה וחיבקתי אותה מאחור.

"היי סברינה" אמרתי לה והתיישבתי מולה.

"מה קורה?" היא אמרה בחיוך והוא דעך כשהיא ראתה את הארי.

כשניזכרתי למה הגענו אליה אמרתי "הארי רוצה לדעת אם את רוצה קבוצת למידה עם הרמיוני ואיתו".

סברינה נראתה מבולבלת מאוד ואמרה רק 'בסדר'.

החבר הג'ינג'י של הארי נכנס לחדר המועדון עם הרמיוני. הארי ראה אותם וניגש אליהם.

"מייצ'ל מה את עושה? דראקו ירתח מזעם על זה" סברינה אמרה בשקט ועשתה פרצוף חמוץ.

"הארי הציע את זה ולא יכולתי להגיד שלא. וחוץ מיזה דראקו יצטרך לשלוט בעצמו. זה שהם שונאים אחד את השני לא אומר שאני צריכה גם" אמרתי בכעס.

"טוב בואי נעלה לחדר, אני צריכה לקחת את הדבר הזה לשיעור לחשים" סברינה אמרה וקמה מהמקום.

עלינו לחדר וליד הדלת ראינו את רוז בוכה. כששאלנו אותה מה קרה, היא סיפרה שלי-אן עוד מעט תעבור חדר.

הייתי משקרת אם הייתי אומרת שלא חשבתי על זה כל השבוע. חיבקתי חזק את רוז ונכנסנו פנימה.

לי-אן התיישבה על המיטה ולא הזיזה את העיניים מהמזוודה הריקה שלה.

"אני לא יכולה לעשות את זה" והיא התפרצה בבכי.

"מה זאת אומרת?" אמרתי מבולבלת. היא לא רוצה ללכת או לא יכולה? חשבתי.

"אני אוהבת את כולכן ואני לא יכולה לעבור לחדר חדש עם בנות חדשות ומיטה חדשה ו.." לי-אן אמרה והמשיכה לבכות.

אני ורוז חיבקנו אותה חזק. הסתכלתי על סברינה והיא נראתה מעוצבנת.

"סברינה אני מצטערת שיצאתי עם האקס שלך ואני עדיין מאוהבת בו. אבל את החברה הכי טובה שלי ואני לא יכולה בלעדייך" אמרה לי-אן ופנתה לסברינה.

" "אני לא יודעת לי-אן.. פגעת בי ממש קשה" אמרה סברינה והתיישבה על המיטה שלה.

"אני אוהבת אותך" אמרה לי-אן וחיבקה אותה.

סברינה הסתכלה אליי בחוסר אונים וכשהינהנתי לה היא חיבקה בחזרה את לי-אן.

"איזה יופי שכולנו חברות שוב!" אמרה רוז וכשקפצה במקום כל התלתלים שלה קפצו ביחד איתה.

צחקתי וחיבקתי את כולן. שמחתי שחזרנו למצב הקודם.

הלכנו כולן לישון מאוחר אחרי שעות של התעדכנויות, דיבורים וריכולים.

בלילה הסיוטים לא עזבו אותי. לא הפסקתי להתעורר בבהלה במשך כל הלילה.

הייתה פעם אחת שהבנות התעוררו מהצעקות שלי, אבל אז הן חזרו לישון.

הקטע המצחיק היה שבבוקר בכלל לא זכרתי את הסיוטים עצמם. יכולתי לזכור מי היה בהם.

הארי עם החברים שלו, החברות שלי ו.. דראקו.

לא ידעתי איך חלום על דראקו יכל להפוך לסיוט אבל באמת סבלתי באותו לילה.

הלכנו כולן ביחד בפעם הראשונה מהחודש האחרון לחדר האוכל והתיישבנו בשולחן.

נראתי עייפה. הרגשתי עייפה. העיניים שלי נעצמו כל כמה שניות.

"איך אני אמורה ללמוד עם הארי היום" אמרתי תוך כדי שניסיתי להתעורר.

סברינה ראתה את המצב שלי ואמרה לי: "תעשי מה שאני עושה: איפור, קפה ומים קרים. זה תמיד עוזר".

"אני יודעת להתאפר, אבל איך מתאפרים כדי להסוות חוסר שינה?" אמרתי לה.

"אני אעזור לך" היא אמרה וקרצה לי.

הפרק הקודם		הפרק הבא