לוחמי האגדה

הן הרימו את עומר, ורצו איתו אל תוך המגדל. הן הניחו אותו על הספה, וסיון הביטה ביובל, בשאלה. יובל לא הגיבה. יובל לרוב מתפקדת היטב במצבי לחץ, אבל ברגעים של אימה מוחלטת, סיון חשבה יותר בצלילות משניהם. אבל סיון הרגישה את צלילות דעתה הולכת ונעלמת. היא שקשקה את יובל, אבל ינראה כי יובל הייתה בהלם קרב. בכל שנייה שעברה סיכוייו של עומר לחיות פחתו.

אין ברירה. 

היא הוציאה מתיקה את המכשיר שחיפשה במשך הקרב עם הדרקון ה******. מכשיר לתקשורת ושליטה מוחית. היא הצמידה קצה אחד שלו אל מצחה של יובל, ואת הקצה השני אל מצחה שלה. היא עצמה את עיניה והתרכזה.

הישות הרוחנית של יובל התכווצה בפינת מוחה ובכתה. הישות הרוחנית של סיון, גם בוכה, רצה אל נשמתה של יובל.

תתעשתי! למען עומר! בבקשה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! תקשרה אליה סיון ביאוש.

אין תקווה... הוא מת... זה נגמר....................................

סיון שקשקה אותה רוחנית וסטרה לה כאפה רוחנית מצלצלת. נשמתה של יובל נאספה, וקמה. היא התנערה (רוחנית) מהיאוש, ואמרה: יש לי תוכנית.

זה מה שסיון רצתה לשמוע.

יובל סיפרה לה (לא רוחנית) את התוכנית. "הוא צריך שוק חשמלי בלב." אמרה. "אני יכולה ליצור ברק, אבל את צריכה לווסת את עוצמתו. את מוכנה?"

"עד כמה שאפשר להיות. תעשי את זה."

סיון התקופפה מעל חזהו של עומר, מתכוננת לכישוף. "שלוש, ארבע, ו!"

יובל כיוונה ברק, בדיוק למרווח שבין ידיה של סיון. סיון לקחה מן הברק את האנרגיה שהן הצטרכו, ואת השאר שלחה אל מחוץ לחלון. גופו של עומר קפץ ונפל חזרה. 

"צריך לעשות את זה שוב." היא נשמעה כאילו היא רצה מסביב לעולם פעמיים, בדיוק כמו סיון, אבל שתיהן ידעו שאם יש להן כל אפשרות, הן יעשו את זה. "את מוכנה?" שאלה יובל.

"לא." 

"שלוש, ארבע, ו!"

סיון אספה את כוחותיה, וביצעה את אותו הקסם שביצעה קודם.

היא לא הספיקה לראות את שארית הברק יוצא מהחלון לפני שהתעלפה.

עד שהן התעוררו עומר כבר היה ער, עם חרב בידו, בדו-קרב נגד נבחר גאיה, במבנה מתפורר מלא מפלצות. הן היו כבולות בשלשלאות, מאחוריו.

תגובות?

הפרק הקודם		הפרק הבא