לילי לונה פוטר

לילי לונה פוטר, בתו של הארי מצטרפת להוגוורטס. האם היא תסתדר?

כותב: גיליסולו
הגולש כתב 5 פאנפיקים.

פרק מספר 15 - צפיות: 18933

(4.824) 17 דירגו

פרק:

דירוג הפאנפיק: G - פאנדום: הארי פוטר - זאנר: פנטזיה - שיפ: ג'יימס/אלינור, רוז/סקורפיו, הוגו/סודדד, לילי/סוד סודי ביותר שתגלו רק אם תקראו! - פורסם ב: 29.11.2014 - עודכן: 01.05.2015

המלץ!

ID : 5667

גופן: Verdana Arial Tahoma מרווח: + - גודל טקסט: + -

הפאנפיק ננטש

לכל מי שחשב שהפרק הזה הולך להיות רומנטי בטירוף, טעית! מה יקרה? את זה תדעו רק אם תמשיכו לקרוא...

***

"ליאו,"

0...

"אני... אני לא יכולה..." אבל למה לילי? את לא אוהבת אותי?" "לא, ליאו. אני אוהבת אותך מאד... אבל..." "אבל מה?!" קולו היה שבור. "אבל הבעיה היא בי." "מה זאת אומרת לילי?! את מקסימה!" "לא. זאת הבעיה. אני לא. אני כמו ילדה קטנה, אני תמיד רבה עם אנשים, תמיד מאבדת את עשתונותי, ותמיד, אבל תמיד, גורמת לאנשים לבכות. ואני לא רוצה לעשות את זה לך! אני לא רוצה לפגוע בעוד אנשים! אני עדיין צריכה להתבגר, ולהפסיק להיות כזאת ילדותית! לי או, אני כל כך מצטערת..." "טוב," הוא ענה, הפעם בקול שבור לחלוטין. "אם תרצי מתישהו, ההצעה תמיד פתוחה." הוא הסתובב וברח בריצה. "ליאו! חכה! ליאו!" הו יופי לך לילי. רצית להמנע מפגיעה וגרמת לגרועה יותר. ממש כל הכבוד! היית צריכה ללכת לפי ליבך. אוי אני כ"כ מטומטמת. ילדה קטנה ומטומטמת. כולם יושבים על הדשא, מאושרים. יש זוגות שמתנשקים, ואנשים שמסתכלים בזיקוקים. ואני אמורה להיות השמחה מכולם, כי יש לי יום הולדת. אבל אני יושבת שם על הדשא, בלב שבור לרסיסים. אינספור שאלות מתרוצצות בראשי.

למה תמיד אני גורמת לאחרים רע?!

למה תמיד בגללי בוכים?!

למה תמיד אני פוגעת באחרים בניסיון להגן?!

ויותר מכל, למה אני כזאת?!

למה אני ילדה כזאת?!

הלוואי שהייתי מתה. הלוואי.

***

סליחה שהפרק יצא כזה עצוב וקצר.

סליחה.

ממשיכה בשלוש ת"ב.

תודה לכל המגיבים!