קיבלתי 3 תגובות אז אני ממשיך D:
"אני אומר לכם! בין העצים! רץ שם טיגריס לבן ותקף מישהו!" התעצבן ג'מי.
"אין טיגריסים לבנים בהוגוורטס!" רתח אסרפולוס. "לך תספר למישהו אחר על הדמיונות שלך, אני אדם עסוק - !" פתאום פרופסור מקגונגל נכנסה בפראות לחדר המנהל. "המנהל, מצאנו את האגריד ביער עם פציעות אנושות, אנחנו חייבים אותך למטה!" היא אמרה. אסרפולוס הסתכל על ג'מי במבט רצחני, ורץ עם מקגונגל למטה. לפני שג'מי הספיק לצאת, הדלת נטרקה והחדר נרעד. ג'מי שמע את אסרפולוס נועל אותה על בריח. ג'מי התיישב בעצבנות על כיסא ונעץ מבטים זועמים בחפצים שבחדר. עיניו עברו בין חפצים מתכתיים קטנים וכמה גליונות קלף חתומים, עד שנעצר על מצנפת המיון. זאת ההזדמנות שלך, הוא חשב לעצמו. לברר סוף-סוף את מצנפת המיון למה היא שבצה אותו לבית שלא קיים. הוא ניגש, פתח את הקופסה והוציא בעדינות את המצנפת והניח אותה על ראשו. המממ? נשמע קול רדום ליד אוזנו. היי, זה ג'מי נקטורן, הוא חשב. זה ששיבצת אותו בסקמורן. תוכלי להסביר לי?... לא שלחתי אותך לשם סתם, ענתה המצנפת. הכשף מתחיל לפוג... אני מרגישה במשהו מוזר... את יכולה להסביר לי? הוא שאל. אני יכולה להראות לך, היא השיבה, ולפתע הכל הסתחרר והוא הרגיש שהכל נעלם ונשאב לתוך המצנפת, העולם סביבו ניהיה שחור - ואז השחור התפזר. הוא נחת בקרחת יער, שהיה נדמה לו כיער האסור. הוא העיף את האבק מעל רגליו וקם. הוא שם לב שהעצים ביער נראו צעירים ונאים הרבה יותר, וחלקם אף היו חסרים. אור זריחה נשפך מהעלים שמעליו. איפה אנחנו? חשב למצנפת. ביער האסור, לפני כמה מאות שנים. הבט. ג'מי סרק את קרחת היער, שלפתע נכנסו שני אנשים מאחד מצידי היער. אחד היה גבוה ונאה בלימת שני אדומה, והשנייה הייתה אשה שמנה מעט ונמוכה בשמלה צהובה ושתתה בידיה מספל בירצפת קטן וזהוב. לאחר כמה רגעים נכנסו אישה גבוהה בשמלה כחולה וכובע חרוטי, גבר רזה וחיוור עם זקן מדובלל וגלימה ירוקה, ולבסוף - האיש השמן מהתמונה, בגלימה ארוכה ולבנה כפנינה. "זאת הפגישה השלישית," פתח גודריק. "אז אנחנו מחליטים לבסוף כי בית-הספר הוגווורטס יתפצל ל -" ערפל מוזר פשט והעלים הכל, ונשמע רק קולו המעומם של גודריק: "- ארבעה בתים. נכון?" הערפל התפזר וארבעת האנשים הנהו, ונראה היה שכלל לא שמו לב לערפל המשונה. "כולם להגיש את הסמל שלהם." אמרה הלגה ונופפה בשרביטה, ואות H גדולה ומוזהבת עפה וריחפה מולה באוויר. לאחר-מכן, חמשת האנשים הרימו שרביטים שוב וכיוונו אותם אל הH. בדיוק שהקסם עמד להתבצע, ערפל מוזר עטף שוב הכל ולא ראו כלום. שהערפל התפזר, סביב אות הH קיפצו להם פטרונוסים של גירית, נשר, אריה ונחש. האיש השמן נעלם כלא היה. "ועכשיו, החלק המעניין ביותר," אמרה המצנפת, אך פתאום ג'מי הרגיש כאילו הוא נמשך חזרה מעלה, אל השחור ואיל האין. הוא שוב התערבל, הסתחרר, עד ש - הוא נחת בחזרה במשרד, וראה את פניו הזוהמים של המנהל מולו, אוחזה בידו במצנפת. "אני בטוח שתוכל להסביר את כל זה." לחש אסרפולוס. "ילדים לא סתם ככה גונבים את מצנפת המיון מתחת לאפו של המנהל, לא?"
|