![]() |
![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() |
תקראו.
פרק מספר 15 - צפיות: 14555
![]() |
פרק: |
דירוג הפאנפיק: pg13 - פאנדום: הארי פוטר, נרניה, משחקי הרעב, פיטר פן, המלך ארתור - זאנר: פנטזיה/מדע בדיוני/רומן - שיפ: לא ידוע אבל יש - פורסם ב: 02.05.2015 - עודכן: 13.06.2015 |
המלץ! ![]() ![]() |
"ראית את דומיניק?" "לא, " השיבה הרמיוני. היא גם תהתה היכן הוא. "איפה היית אתמול בלילה? " "נרדמתי על הספסל. " משיבה במבוכה. "היה משהו עם מישהו? היית עם דומיניק?" "לא, אלבוס! אמרתי לך שלא ראיתי אותו. " היא אמרה בתקיפות, והלכה לאכול ארוחת בוקר. אלבוס לא הלך. הוא הלך לדומיניק, לחבריהם. "ניק, הנה אתה! איפה היית אתמול בלילה? לעזאזל, השארת אותי עם לוסי, " לוחש, מפחד. "לא שהיא לא יפה או נחמדה, אבל לעזאזל, היית צריך לבוא אתמול! " מבטו של דומיניק היה מוסח. הוא לא הקשיב למילה ממה שאמר פוטר. "יש מצב שאתה מוקסם, דומיניק? ומאוהב?" "מה? לא! על מה אתה מדבר?" מן הסתם, אלבוס ידע הכל. הוא הבן של אלוהים. או פשוט של הארי פוטר. בכל מקרה, הוא חפר לדומיניק כל הצהריים. השלישייה יצאה לטייל. הרמיוני שאפה את האוויר הצח שלא הריחה ימים. "אני מנסה לרקוח שיקוי. " אומרת הרמיוני, לשני חבריה מגחכים. "באמת, השיקוי המסוכן והחזק ביותר בעולם. שיקוי האהבה. " שניהם משתתקים כאילו הטילו עליהם קללה. "למה זה בדיוק, הרמיוני?" "אני רוצה לברר כמה דברים מוזרים מאוד שקורים בארמון הזה. מחר אנחנו עוזבים, לא?" "כן, כן. " מהנהן אלבוס. "אז, דומיניק, מה עשית אתמול בערב?" דומיניק הסמיק עד מאוד. "אני צריך לספר להרמיוני משהו. אל, אפשר?" אלבוס חזר בדרכו לארמון. "ניק, מה רצית?" "אני יודע שהיית אתמול בלילה עם מישהו, " הוא אמר לה. היא האדימה. "איך אתה יודע את זה?" "איך היה?" "למה, ניק?" היא הבהירה את המילה הראשונה. "נו, מה רצית?" חזרה. "זה אני הייתי אתמול. במזרקה. " היא הסמיקה מכך רגל ועד ראש. יכול להיות שזה היה חברה הטוב שהמיס את ליבה? והם בדיוק עוברים שם. הוא מנשק אותה בחוזקה. למרבה הפתעתו, היא זורמת. הרמיוני נזכרת בהרפתקאותיה של דודתו של אלבוס, רון (בעלה) והארי. הם ממשיכים להתנשק. הם לא חוסכים במגע. ידיה של הרמיוני מתעגלות סביב צווארו של דומיניק, וידיו מתעגלות לגבה התחתון. לשונה מתנגשת בשל דומיניק. היא עוד פעם נזכרת בכל החוויות שעברו רון והרם און ניני. שמונה שנים ועוד תשע עשרה. בלתי ייאמן. התרגילים שהרמיוני עושה עם לשונה מפתיעים את דומיניק. היא מתנתקת ממנו לאט לאט. בחיוך קטן וצחקוק. "אני... אני לא ידעתי מה אני עושה, " ידיו מתנתקות ממנה כבקשה הלא ברורה בעיניה. היא חיבקה אותו. הכי חזק שהיא יכולה. חיבוק אכפתי, דואג, אוהב. הם לא התנתקו. הם בחיים לא ירצו. גם כי זה יהיה מביך מדי, וגם כי זה פשוט לא מציאותי. והנה מגיע החלק הכי מצחיק... שניהם נופלים למזרקה. במקום לקבל מכות הגונות בראש מתחתית המזרקה, דומיניק הגן על ראשה במקום על שלו והיא על שלו במקום על שלה. שניהם, במקום לקום כאילו חטפו אגרוף חזק ביותר בפניהם, צחקו והמשיכו כך לפחות חמש דקות ארוכות למדי.
|
ניקוד הבתים · תיעוד עריכת הנקודות · חדר הגביעים | |||||||
גריפינדור | הפלפאף | רייבנקלו | סלית'רין | ||||
|
|||||||
|
![]() |
קיצורי דרך מיוחדים: הארי פוטר | אודותינו | צור קשר | הפורומים | HPlanet - הסיור הווירטואלי | פאנפיקים | האנציקלופדיה האנציקלופדיה: אלבוס דמבלדור | לונה לאבגוד | היער האסור | משרד הקסמים | חדר הנחיצות | גילדרוי לוקהרט | קווידיץ' | דראקו מאלפוי | אוכלי המוות | מצנפת המיון | סוורוס סנייפ | סדריק דיגורי | הוגסמיד | סמטת דיאגון | פוטרמור | הקרב על הוגוורטס עוצב על-ידי Design by JBStyle © כל הזכויות שמורות ל-All rights reserved to HPortal 2007-2025 |