מחנה החצויים?!

'18 וחודשיים בדיוק עוד 3...2...1...' "מזל טוב אני בת 18 וחודשיים." אני לא מתלהבת מזה אבל ההורים שלי חושבים שזה חשוב לחגוג כל חודש שאני חיה.

כשהשעון הכה 13 פעמים התחלתי לחשוד שמשהו לא בסדר השעון בדרך כלל מכה 12 פעמים.

ואז התחיל לטפטף חומר אדום מהתקרה.

התקרבתי לתקרה הרמתי את ידי ואספתי קצת מהחומר האדום הרחתי את החומר הכרתי טוב מאוד את הריח הזה זה היה דם.

השעון תמיד היה עליי ואילו העט היה מתחת לכרית שלי. לקחתי את שניהם ועליתי לחדר שמעליי החדר היה עליית הגג.

פתחתי את הדלת לכדי סדק וראיתי דמות שחורה עם קעקוע של גולגולת שמתוכה יוצא נחש על ידו השמאלית.

"איפה המגילה!" הוא צעק בקול לחששני.

ראיתי את אבי ואת אמי קשורים לכיסא מדממים.

"כבר אמרתי לך אני לא יודע איפה המגילה אני רציתי לתת אותה לאדון בעצמי."

"שקרן!" הוא צעק בקול עמוק יותר.

הוא הניף את הסכין באותו רגע זינקתי לחדר ודקרתי את ידו עם הקעקוע.

הוא צרח בכאב כאילו רק עכשיו חרטו לו את הקעקוע ניצלתי את הרגע ודקרתי אותו בעקב שלו כדי לגרום לו לצליעה.

ואמרתי בעקיצה "כנראה שלכולם יש עקב אכילס הא..."

ודחפתי אותו מהחלון צפיתי בו נופל אבל הוא נעלם בהבזק שחור באוויר.

שחררתי את הוריי מהכיסא.

"לא היית צריכה לעשות את זה." אבא אמר לי חצי מעולף.

"אבל הוא היה הורג אותך!"

"במקרה הזה אני שמח שעשית את זה." אמר והתעלף.

החלטתי לא להזכיר את עניין המגילה הזאת.

נשארנו ערים כל הלילה למקרה שהדמות תבוא שוב.

בבוקר נסענו ללונג איילנד נראה היה שהנסיעה ארכה נצח.

נכנסנו למחנה עברנו על פני נערים עם חרבות וקשתות והלכנו לבית די גדול.

והיה שם...קנטאור?

חיכיתי עם הקנטאור ובינתיים הוא סיפר לי על עצמו שקוראים לו כירון.

ואז מישהו שנראה כמוני נכנס דרך הדלת "היי פרסי נעים להכיר אותך."

אני לא יודעת איך ידעתי את השם שלו אבל זה היה נראה כאילו הכרתי אותו כל החיים.

הפרק הקודם		הפרק הבא