חצויים קסומים

הפרק שלך

אוקיי חברים. בפרק הזה ובפרק הבא תהיה לכם הפתעה מליחצה ברמות שפשוט תמעך לכם את הראש.

המחילה הייתה מעין בניין עץ רעוע וגבוהה שהיה בנוי באמצע חורשת שדא.

"או ילדים!!" אמרה גברת וויזלי ובאה אלינו בחיבוק.

היא חיבקה את ניקו, וגרמה לא להלבין יותר ממה שהוא גם ככה לבן.

אחר כך היא פנתה אלי.

"ריינה, בואי איתי. את חייבת להכיר את פרד וג'ורג', שני הבנים שלי." היא אמרה וגררה אותי. לפני שבכלל הספקתי להתנגד היא הכניסה אותי אל הבית ולקחה אותי למעלה.

עליתי במעט פחד במדרגות הרעועות והשחוקות מרוב שימוש והגענו לקומה השישית. נראה לי.

גברת וויזלי דפקה על הדלת.

"בנים! יש לכם אורחת!" היא צעקה.

הדלת ניפתחה ושני נערים גבוהים וג'ינג'ים, ויותר מכל- זהים, עמדו בפתח.

"שלום אמא. שלום אורחת." אמר הימני.

"אני פרד." אמר השמאלי.

"אני ג'ורג'." אמר הימני.

הבחנתי כמעט מיד שג'ורג' טיפה יותר גבוה מפרד.

"מי את?" שאל פרד.

"אני ריינה." אמרתי.

"נעים להכיר אותך ריינה." אמר ג'ורג' והושיט את ידו ללחיצה. מיד היססתי. ממעט הזמן שבו שהיתי במחנה החצויים הבחנתי בכך שלילדים מביתן הרמס יש נטייה לשטוטיות, ולפרד וג'ורג' הייה בדיוק את אותו הניצוץ בעיניים.

צימצמתי את עיני והפכתי את ידו כך שכף ידו גלוי אלי.

וצדקתי.

על כף ידו היתה מונחת צואת ינשופים.

"התרשמתי." אמר ג'ורג' מבעודו מנקה את ידו. "בדרך כלל לא עולים עלי.".

סורוש. אני יודעת שזה פרק קצר אבל אין לי רעיונות!!! אני אכתוב את הפרק הבא בקרוב...

הפרק הקודם		הפרק הבא