למה אני?

אני לא במיטבי, וזה פרק עם הרבה אלימות.
סליחה שלא העליתי מלא זמן כי פשוט יש לי מלא עומס, מבטיחה שבחופש אעלה יותר.

מימי הסתתרה מיד מאחורי הדלת.
האדם האלמוני, נע לעברה.
לפתע הוא פתח את הדלת, גילה את מקומה של מימי ולפת את צווארה.
מימי השתנקה.
היא נזכרה בשיעורי הקרב מגע, ואיך שאף פעם לא הצליחה.
וברגע שנזכרה, היא נזכרה גם בילד המוכר והמסתורי.
הידיעה שהוא פה וקרוב, ושהיא יכולה לעקור אותו טיפה ולהכירו, נתנה בה כוח והיא דחפה את הפושע מעליה ובעטה בו.
בטירוף של רגע היא לקחה את המטאטא שעמד בפינה וחבטה לפושע בראש.
היא הרביצה לו ולא הרשתה לו להתקרב אליה, וכשהוא סינן מבין המכות שקיבל, ״את לא תצליחי. בסוף תיכנעי כמו כולם.״
היא הרימה את את המטאטא ובפעם האחרונה, בצעקה, ״אני לא!״ היא חבטה בו בחוזקה. ידיו, שניסו להגיע אליה, רעדו, הוא התקרב אליה צעד, ונפל.
היא, ליתר ביטחון רצה וכבלה את ידיו ורגליו.
כשעמדה מעל האדם המעולף או המת, התפוגג כל האדרנלין, והיא התקפלה והתחילה לבכות.
למה?
איך בלילה הקודם היא חלמה על לעבור לפה? בערב הקודם רייג׳ן הציע לה חברות?
ולילה אחרי זה?
היא פה, וכבר היא נלחמת בפולשים.
לפתע נשמעה זעקה מלמטה. מימי רצה אל החלון וראתה שני אנשים מתאבקים, אחד קטן קליל ומהיר, והשני נראה כמו... מתאגרף מקצועי.
מימי חיפשה תסמינים שבהם היא תוכל לזהות אותם, ואז היא זיהתה.
זו הייתה התספורת הארוכה של מייק, הילד המוזר שפגשה בתחילת היום.
היא התבוננה בהם מתאבקים, והג׳ון סינה הענק הזה לפת את מייק והצמיד אותו לקיר.
הוא בא לתת לו אגרוף לפנים, כשלפתע הגיעה ילדה שלישית, ג׳ינג׳ית בבגדים מהרחוב, ונתנה לענק בעיטה בגב.
בחולשה של רגע הענק עזב את מייק שנתן לו בוקס. זה היה שני ילדים על ענק.
כעבור כמה דקות של קרב מהיר, הילדים התפצלו והענק התלבט אחרי מי הוא רץ, ואז מימי פערה עיניה בפחד.
הוא הוציא מהכיס אקדח.
היא שקלה את האפשרויות קפיצה מקומה 17 על גב של ענק או... השרביט!
היא רצה אל השידה והסתכלה על השרביט החדש שלה, עץ במבוק ושערה של ויליה, גמיש מאוד ומצוין ללחשי הגנה ותקיפה.
היא יצאה במהירות שוב אל החלון, וירתה אל הענק ״שתק!״
הוא נפל ממקומו אחרי חמש פעמים שהיא ירתה אליו, אבל בלהיטותה לעזור לילדים, מימי לא שמה לב אל הפושע שמאחוריה, שאט אט פרם את החוטים, הכניס ידו לכיס והוציא... סכין.

הפרק הקודם		הפרק הבא