באי קטן באוקיינוס

פאנפיק ההמשך לבאי קטן באוקיינוס~

פאנפיק זה יהיה באובילנד, בבית הספר בקאנג'י, אך לא עם אותם דמויות, לא עם אותה עלילה וכולי. יכול להיות שאני אחליט אפילו שהחדר ההוא לא באמת קיים בבקאנג'י בפאנפיק הזה, נראה מה יהיה ;)

אממ אל תשימו לב לשמות כי חלק בעברית חלק בלטינית וחלק באנגרם אז זה יהיה סמתוכה של שמות

ויתור זכויות לרולינג כמובן וכולי וכולי.

תהנו!

----------------

....והוא נתן לו מכה מהירה ו... רגע, מה? הו, פעמון. "רגע, אני בא!" אמרתי למי שבדלת. הסתכלתי בעינית מי נמצא אבל- לא, אין פה איש. שוב דפקו וברחו? נו באמת.

נכון, שכחתי להציג את עצמי.

אני דניאל דלי גליר, ואתם עכשיו בטח צוחקים בגלל שמי האמצעי. כן, אז שמי האמצעי הוא דלי. אז מה? תנו לי להיות דלי בשקט. אני ילד רגיל, בן 12 בערך, רזה, גבוה ואוהב לדבר. והרבה אומרים לי שאני חסר כל היגיון, אז אני אגלה לכם סוד: אני ההגיוני היחיד בעולם ואתם אלה שלא הגיוניים! חה! אה ואני פרפקציוניסט בטירוף בדברים מסויימים. ועם הפרעת קשב וריכוז.

וכרגע אין אף אחד בבית מלבדי.

אני הצגתי את עצמי. מי אתם? כן כן, אתם. למה אתם לא עונים? אה רגע, עכשיו נמסר לי שאתם לא יכולים, כי אתם בעצם רק דמויות בסיפור.

שוב פעמון. הסתכלתי שוב בעינית- אף אחד. הם כנראה בורחים מהר אלה... עוד צלצול. הפעם אני אתפוס את הנוכלים! הסתכלתי מהר בעינית אבל- אף אחד. צלצול. עוד לא הספקתי לסגור את העינית! אבל אין שם אף אחד- אבל כן יש צלצול- מה?! פתחתי את הדלת להסתכל אולי מישהו קטנטן שלא רואים בעינית מצלצל. אין אף אחד, גם לא בצדדים. מכתב קטן, בצבעי שחור לבן, נח על שטיח הכניסה שלנו.

עכשיו תסבירו לי משהו. איך לעזאזל מכתב קטן כזה, יכול לצלצל?! ועוד אין לו ידיים! בטח בדיחת 1 באפריל מאוחרת... כן, החבר הכי טוב שלי עדיין לא עשה לי מתיחת 1 באפריל, הוא אף פעם לא מפספס את זה. כנראה הפעם הוא ממש השקיע, כי אחד באפריל היה לפני חודשיים אז לקח לו הרבה זמן להכין את הבדיחה- המכתב, במקרה הזה- כדי שיצלצל בעצמו.

הלכתי למטבח ולקחתי מלקחיים, כי ככל הנראה, זו בדיחת 1 באפריל מאוחרת, אז זה בטח יתפוצץ ברגע שיגעו בזה. עם המלקחיים תפסתי את המקל הכי ארוך שראיתי – שיפוד, במקרה – כי הרי ידוע שברגע שיגעו בזה זה יתפוצץ ולא משנה במה, אז אני לא רוצה שזה יקרה למלקחיים כי.. טוב, מישהי הנקראת אצלי "אמא" תהרוג אותי, ואז לא תוכלו לקרוא את זה, שאני מעביר לאיזה אחד מוזר בשם יונתן אורן מאיזה ארץ מוזרה בשם ישראל שמעביר את זה למישהו שמפרסם את זה באיזה משהו שנמצא בתוך דבר אחר גדול יותר שנקרא "אינטרשנט" או "אינטשרנט" אני מעולם לא הייתי טוב בהגיית שמות מוזרים מארצות מוזרות ולא מוכרות בעליל.

אה, רגע, סטיתי מהנושא. אז לקחתי עם המלקחיים את השיפוד ודקרתי איתו את ה"מכתב" לכאורה שקיבלתי מחבר שלי כבדיחה ל1 באפריל. הוא לא הגיב, אז הזזתי את השיפוד לאורך המכתב. לא קרה כלום. הפעם החבר שלי ממש התעלה על עצמו! מגיב רק למגע אדם, הא? טוב, הוא חבר שלי, לא יקרה לי משהו רע מזה. הנחתי את המלקחיים והשיפוד בצד, ולקחתי את המכתב. להפתעתי, לא קרה לי כלום. אולי הפצצה הקטנה מופעלת רק כשפותחים את המכתב? הרחקתי את המכתב הקטן מהגוף שלי ופתחתי אותו. עדיין אין כלום. מניין.  זה היה דף עם כיתוב. מקופל פעמיים. פתחתי את הקיפול והתחלתי לקרוא.

--------------

כן פרק קצר מאוד, פשוט להשאיר אתכם קצת במתח. החלטתי לכתוב את הפאנפיק פה כדי שלא יהיו בלבולים וכולי.

טוב המ אז תגובות? ~

הפרק הקודם		הפרק הבא