הנה עוד דבר חריג

גברת וויזלי שלפה את שרביטה במהירות בזק שכמעט, כמעט, הצליחה להפתיע את וולדמורט. אבל הוא וולדמורט, החזק,רב הכוח, ומהם בוגדי הדם העלובים האלה למולו?
פרד צרח. הוא נראה רע מאוד, אחרי העינויים שעבר והפציעות שנפצע באחוזת מאלפוי. הוא הספיק להזיז הצידה את ג'ורג' בדיוק בזמן. "אתה-לא-תיגע-בילדים שלי!" צרחה גברת וויזלי בטירוף אל וולדמורט והתחמקה בקושי מקללה ממיתה ששלח אליה. וולדמורט עיקם את פרצופו, כאילו דבריה של גברת וויזלי מפריעים לו, אך המשיך להילחם. "אמא!אמא! זה ג'ורג'! הוא בחיים!" ג'ורג' התנשף. "תודה," מלמל אל תאומו וקם. גם הוא נראה נורא, פניו היו חבולים ושרוטים, והוא היה חיוור כמעט כמו רוח רפאים. גברת וויזלי לא יכלה להרשות לעצמה לנשום לרווחה,
למרות שהשתוקקה כבר לעשות זאת. לרגע הייתה בטוחה שהקללה הממיתה פגעה בבנה... פתאום הופיע ביל, הוא הציץ במתרחש בעיניים פעורות לרווחה ועמד נטוע במקומו. "נו כבר, ביל, בוא לעזור!" צעק פרד, שניסה להחזיק את ג'ורג' אבל כמעט והתמוטט בעצמו.
ביל צעק משהו, ומיד אחריו הגיעו צ'ארלי ומר וויזלי. שלושתם הצליחו איכשהו להתגבר על ההלם והצטרפו במהירות לקרב. גם כשהיו שישה מול וולדמורט, כוחותיהם לא היו בדיוק שקולים, ווולדמורט רק עטה פרצוף משועשע בכל פעם שכמעט פגעו בו. לא היה להם הרבה זמן. גברת וויזלי נראתה לפתע עייפה מאוד, וג'ורג' ופרד היו זקוקים למנוחה, אך נראה שדווקא הלחימה ממריצה אותם וממלאת אותם בזעם ובמרץ רב. פתאום נזכר ג'ורג' במה שוולדמורט כינה:'מילות האהבה'.
הוא אמר שצריך לומר דברים שמעידים על אהבה... אחרי שהארי אמר משהו כזה, הוא הסתלק! זה היה טיפשי ומטורף, אבל בינתיים נראה שוולדמורט עומד להכניע אותם, אז הוא החליט ללכת על זה.
"אתה לא תיגע במשפחה שלי!" צעק מישהו. ג'ורג' הסתובב בהפתעה. מי אמר את מה שהוא בדיוק התכוון לומר? זה היה פרד. כנראה ששניהם חשבו על אותו הדבר. וולדמורט שאג בכעס, אבל לא נכנע.
וולדמורט התחיל להיטפל לצ'ארלי. ביל הצטרף אל צ'ארלי, ושניהם נלחמו כתף אל כתף. "אתה לא תיגע בו!" הוא קרא כשוולדמורט פער פצע עמוק בכתפו של צ'ארלי. וולדמורט נתן עוד שאגת זעם ענקית שהרעידה את המחילה, והתעתק משם.
כולם עמדו דום, ואז התמוטטה גברת וויזלי על האדמה, מותשת.
        

                                                                                                       ***

בינתיים, באמצע שומקום, הארי, ג'יני,הרמיוני ורון ישבו בבלגן על העשב המצהיב, ורון סיפר את סיפורו.

זה קצר, אבל היו צריכים את המחשב ולא יכולתי להמשיך יותר||||||||||

הפרק הקודם		הפרק הבא