ירח מלא

קייט ורמוס הלכו יחד לשולחן גריפינדור.
מתעלמים מהמבטים העוינים האלו, שקייט כבר התרגלה אליהם ממזמן.
אך מבטו של אית'ן היה קשה מנשוא.
מבט אדיש. המבט האדיש של אית'ן היה קשה מנשוא.
קייט לקחה נשימה עמוקה והתיישבה.
היא הרגישה ריקנות.

-

ג'ייד חשה אשמה.
התחושה לא הייתה מוכרת לה, וגם לא ממש נעימה.
היא ידעה, בפעם הראשונה בחייה, שטעתה. והתחושה הייתה לא נעימה.
היא הסתכלה במבטה האומלל של קייט, והרגישה נורא.
היא כעסה על מי שפרסם את התמונות, והחליטה שעלייה לכפר על מעשייה.
וכך עשתה.

-

"קייטי, אני יודעת מה קרה. סיריוס סיפר לי...
ואני ממש מצטערת. על הכל."
קייט הסתובבה. היא הופתעה לגלות את לילי אוואנס מולה.
הן לא החליפו מילה במשך ימים ארוכים, וקייט כעסה על כך מאוד.
אך ברגע שהתנצלה לילי, הכל נשכח.
קייט קמה בפתאומיות וחיבקה אותה בחום.
לילי נראתה מופתעת, אך חיבקה אותה חזק חזק בתגובה.
"אני יודעת כמה קשה היה לך לעמוד ביני לבין ג'ייד. ג'ייד לא קלה בכלל..." אמרה קייט בעיניים נוצצות. היא התרגשה מכך שהיא לא נותרה לגמרי לבד.
"זה לא מצדיק כלום...אני...אין לי מה לומר..."
"זה לא משנה עכשיו.
יש משהו שאני צריכה לספר לך. בעצם... יש לי רעיון. את תדעי כשכולם ידעו!" אמרה קייט במהירות והחלה לרוץ לכיוון המדרגות.
לילי ורמוס החליפו מבטים מבולבלים.
הם צחקקו.
לפתע מבט רציני הופיע על פניו של רמוס.
"אולי תצאי עם ג'יימס בכל מקרה?"
"לא." מיד ענתה לילי בהתרסה.

-

"ג'רמי, סקוט, אתם יכולים לעשות לי טובה?" שאלה קייט בתקווה את הנגנים המוכשרים ביותר בהוגוורטס.
היא הושיטה להם מחברת.
הם עיינו בה בעניין, הסתכלו אחד על השני והנהנו.
"אנחנו נשמח.
אין לנו הרבה זמן, תבואי מיד לאחר שיעור שיקויים לחזרות עד 12 בלילה.
ואת תיאלצי להסביר לנו מה לעזאזל עובר לך בראש שאת מתנשקת עם..."
"אני אסביר הכל אח"כ, להתראות חברים" אמרה קייט ומיהרה לצאת מכיתת השיקויים הריקה.

-

קייט חיפשה את פרופסור דמבלדור המנהל בכבודו ובעצמו, נרגשת מתעוזתה לעשות זאת.
היא הגיעה לפתח משרדו אך לא ידעה לומר לגריפין את הסיסמא.
"אני באמת לא יודעת מה לומר, אולי בכל זאת תפתח לי?"
"לא." ענה הגריפין בהתרסה.
"אוף." אמרה קייט בייאוש.
"קרוב מספיק" אמר הגריפין בחיוך ופתח לקייט ההמומה את דלת (אם אפשר לקרוא לזה דלת) המשרד.
"תודה רבה!" אמרה קייט בחיוך.
"הסיסמא היא פוף, למקרה שלא הבנת" אמר האיש הדקיק והגבוה שעמד ממש ממולה, עם זקן ארוך וכסוף ומגבעת משונה.
"פרופסור דמבלדור! אני מצטערת שבאתי כך ללא התראה מוקדמת. אוכל לדבר איתך ביחידות? זה נושא חשוב מאוד! אממ... אדוני המנהל" אמרה קייט במהירות.
"היכנסי." אמר פרופסור דמבלדור בחביבות.
המשרד היה משרד יוצא דופן משאר המשרדים של המורים האחרים שהכירה קייט. החדר היה עגול ומשונה עם מכשירים משונים, ודיוקנאות של אנשים מנמנמים מפוזרים בכל הקירות.
"תרגישי בנוח" אמר דמבלדור בנימוס.
קייט התיישבה על כיסא מול שולחן המנהל.
לפתע ציפור יפיפייה נחה על ידה של קייט.
קייט חשה חום בלב וחייכה.
"זה עוף חול, אני צודקת?" שאלה קייט בהתלהבות.
"אכן, הכירי- זהו פוקס. נראה שהוא מחבב אותך, קייטלין דאנקן."
קייט הוחמאה מכך שידע את שמה, וחייכה חיוך קטן.
"ובכן..." התעשתה קייט.
דמבלדור הסתכל עליה בשתי עיני התכלת שלו והיא הרגישה קצת אי נוחות.
"אני לא מכשפה רגילה." אמרה קייט בביישנות.
דמבלדור הרים גבה בשאלה.
"בנוסף להיותי מכשפה, אני גם... בתולת ים"  אמרה קייט באי נוחות.
"בתולת ים..." מלמל.
"סאן אכן דיווחה לי על קיומה של אחת נוספת. אך לא ידעתי שהיא כה צעירה!" אמר דמבלדור בחיוך חם.
קייט לא ציפתה לתגובה כזו.
"אז, מי את? נפטון? יופיטר? מרס?" שאל דמבלדור בענייניות.
"אני... אני וונוס." אמרה קייט, מופתעת מבקיאותו של דמבלדור בנושא.
"את וונוס? מעניין... זה אומר שה'השלמה' תתבצע בקרוב.
אוו... ואת כמובן האחרונה שנותרה... אם הנבואה היא נבואת אמת כמובן" אמר דמבלדור.
"מהי ה'השלמה'?" שאלה קייט.
"ההשלמה, ירח כחול, רעם הברזל... כל אלו כינויים ליום שבו יתאחדו כל בנות הים כמובן. היום שבו תתחילו במסע החיפוש שהוטל עליכן"
קייט נראתה מבולבלת.
"אני רוצה הזדמנות לספר לכולם. להסביר להם לאן אני הולכת ומדוע.
פרופסור דמבלדור. אני מבקשת שמחר, לפני משחק הקווידיץ', תיתן לי את הבמה" אמרה קייט, לחוצה.
"כמובן, קייטי. כמובן. אני מבין." אמר באבהיות.
קייט חיבקה אותו במהירות.
"תודה פרופסור. תודה רבה."

-

בכל בית הספר הייתה אווירה מתוחה.
מתח משחק הקווידיץ' בין גריפינדור לסלית'רין הורגש היטב באוויר, והמתיחות בין הקבוצות היריבות מעולם לא הייתה בולטת יותר.
אך קייט הייתה לחוצה מסיבות שונות לגמרי.

"והיום, אנחנו נכסח אותם! נכסח אותם!" אמר טים בניסיון לשלהב את הקבוצה. אך מצב הרוח של השחקנים היה ירוד.
אית'ן וקייטי – שני החובטים לא החליפו ולו מילה אחד עם השני.
"פוטר, היום זה הסיכוי האחרון שלנו, וכמעט הכל תלוי בך.
אנחנו סומכים עלייך" ג'יימס בלע את רוקו בלחץ. הוא לא אהב את הלחץ הזה.

לפתע קול הפרשן נשמע.
"קייטלין דאנקן ולהקתה מוזמנים לעשות לנו מופע פתיחה לקראת משחק הקווידיץ!"
קריאות בוז וקריאות עידוד נשמעו מכל עבר.
קייט נשמה נשימה עמוקה.
היא יצאה מאוהל גריפינדור והסתכלה על הקהל העצום.
רמוס תפח על גבה בעידוד.

קייט הרגישה את גופה משתתק.
"אני לא יכולה לעשות את זה, רמוס."

-

תגובות(:

ביקשתם מהר, עשיתי הכי מהיר שאפשר(:

אל תדאגו גם הפרק הבא יגיע מהר... אני לא אשאיר אתכם במתח כל כך הרבה זמן!

אוהבת אתכם המוןןן קוראים יקרים שלי אתם מדהימים.

אם אהבתם את הפיק הזה אשמח אם תיכנסו לשאר הפיקים שלי

אני ממש שמחה שמצאתי את הסיסמא ושוב תודה על התמיכה(:

הפרק הקודם		הפרק הבא