מכשפה חדשה-ישנה

היי, אז קודם כל ממש סוריייייייייייייייייייייייי.

אני יודעת שלא  עדכנתי חודש, הייתה לי תקופה עמוסה, ואני יודעת שהפרק קצר והייתי חייבת להעלות אותו, אבל עכשיו אני אעדכן יותר במהירות ופרקים יותר ארוכים! יאי! :)

לא נטשתי. זה חשוב, לא נטשתי! אם יש משהו שאני שונאת זה פאנפיק נטוש. אתה נשאב לתוך העלילה, ואז זה נגמר בלי סוף. אוף.

לכן, אני ממליצה למי שיש פאנפיק נטוש עם פרקים בודדים והוא רוצה לכתוב חדש, שיעשה כמו שעשיתי לזה- שיערוך את הנטוש לחדש! :)

בנוסף, חשוב לי להבהיר. ראיתי הרבה פאנפיקים על ילדי מוגלגים שבאים להוגוורטס. כן, אבל אני חושבת ששלי יוצא מהכלל.

קודם כל, גאיה הצטרפה בגיל 14 כשהיא כבר ידעה שהיא מכשפה. היא נהייתה ממש חברה טובה של הארי, רון והרמיוני, ולא שכבה מתחת, או מעל, או לא קשורה מהם או סתם הידלקות.

היא הדמות הכי חשובה! בנוסף, יש לי כבר את הסוף של הפיק (את הפרק האחרון אני אפרסם גם בתור פיקצ'ר באתר בכללי), כי הסוף של הפיק הוא חתיכת טוויסט מוזר ולא צפוי בעלילה!

אז מקווה שתהנו ושאתם עדיין קוראים ואוהבים את הפיק. תהנו מהפרק! :)

הארי הסתגל במהרה, והחופש הגדול עבר על גאיה במהירות.

הארי זוכה מכל האישומים שלו ("בזכות פרופסור דמבלדור שהתערב!"), גאיה והרמיוני נהיו מדריכות (*צווחות התרגשות*) הן קנו כבר את הציוד מסמטת דיאגון,

והם בדיוק ירדו מהרכבת. הם ציפו לראות את האגריד קורא לכל תלמידי השנה הראשונה, אבל הוא לא נכח. במקומו נכחה אישה נמוכה ומוזרה.

בטח הכל יתברר בארוחת הפתיחה. הם התכוננו לעלות לכרכרה, אך הארי נעצר ונראה מבוהל. הוא צעד חיוור ונראה כמלטף את האוויר. "הארי, מה קרה?" שאלה גאיה בדאגה. זה נראה מחזה מוזר.

"אתם רואים אותם?" הוא התנשף. "את מי?" שאל רון בבלבול. "את היצורים שלוקחים את הכרכרות" הוא אמר. "שום יצורים לא לוקחים את הכרכרות הארי, הן נוסעות לבד" אמרה הרמיוני במעט בלבול.

"גם אני רואה אותם" נשמע לפתע קול מרחף של ילדה. היא הורידה את העיתון מפניה, וגאיה ראתה שזו לונה לאבגוד מבית רייבנקלו, או בכינויה הידועה ביותר- "אמ, חבר'ה, תכירו את לונה המג'נו- לאבגוד. לונה לאבגוד"

אמרה הרמיוני והסמיקה כולה. היא כמעט קראה לה לונה המג'נונה. אך לונה לא נראתה כשמה לב לכך.

הם התיישבו איתה בכרכרה, ולאחר דקות ספורות, הגיעו להוגוורטס. הם נכנסו בשערים מפטפטים ביניהם בקולות מהוסים,

מבלי משים הם התיישבו בשולחן גריפינדור.

המיון עבר מהר. 17 להפלפאף, 21 לגריפינדור, 9 לסלית'רין ו-28 לרייבנקלו. גאיה מחאה כפיים בנימוס, ואז פרופסור דמבלדור הקיש בכוסו וקם מהכיסא שלו. "תלמידים חדשים וותיקים-ברוכים הבאים לשנה נוספת בהוגוורטס!"

אמר פרופסור דמבלדור בפרישת ידיים וכולם מחאו כפיים. "פרופסור האגריד נעדר לזמן מה, אז אני מציג את המחליפה שלו לבינתיים, פרופסור גרלי-פרבק" הכריז דמבלדור. הפרופסור החדשה קמה והחוותה קידה קלה 

לתלמידים שמחאו כפיים בנימוס. "היי!" לחש להם הארי והצביע על אישה מזוויעה שנראית כמו קרפדה לבושה בוורוד. "היא הייתה בשימוע שלי!" "באמת?" שאלו רון והרמיוני והארי הנהן.

"אתם יודעים מה זה אומר?" שאלה הרמיוני בחשש קל. "שמשרד הקסמים החל להתערב בהוגוורטס" אמרה גאיה וצמצמה את עיניה לעבר האישה. "וכעת, העוזרת האישית של השר קורנליוס אדג' והמורה החדשה להתגוננות

מפני כוחות האופל, דולורס אמברידג'!" כולם מחאו כפיים בנימוס ותיעוב, ואז האמברידג' הזאת קמה ונאמה נאום מלוקק עד כמה שיהיה להם כיף ביחד.

"כן בטח" צחקק פרד לאחיו, ג'ורג'. גאיה רכנה אליהם ולחשה: "היא נראית זוועה. תעשו לה את המוות". הם חייכו ברשעות והנאה ולחשו: "איי איי קפטן!". גאיה צחקקה וחזרה לחבריה.

הארוחה נגמרה, ומתוקף תפקידה, גאיה התלוותה להרמיוני והן הובילו את תלמידי השנה הראשונה לחדר המועדון, מסבירות להם על חדרי השינה וסדר היום שלהם

הם הנהנו בצייתנות כמעט וכולם התפזרו.

"טוב חבר'ה" אמר רון שהתיישב על הספה. "התחילה שנת הבגרויות".

לגאיה לא היה מושג כמה עומס הולך להיות להם השנה. כל מורה בכל שיעור הזכיר להם את חשיבותה של הבגרות במקצוע שלו, כי בעוד שבוע, ראש הבית של כל אחד מהבתים יקרא לתלמידי השנה החמישית שלו

לשיחה  כדי לברר באילו מקצועות ימשיך ללמוד כדי להגיע לסופו של דבר למקצוע בו הוא רוצה לעבוד בעתיד.

בינתיים, הארי כבר הספיק לחטוף עונש מאמברידג' בשיעור שלה. אוך, השיעורים שלה היו כל כך משעממים ומרגיזים! רק למידה תיאורטית?! גאיה חשבה שהיא עומדת להתעלף.

היא תמיד אהבה התגוננות, אבל זה לא התגוננות מה שהם לומדים, זה ידע נרחב! כשהארי חזר מהעונש שלו, גאיה רתחה מזעם על אמברידג' הזאת וסיננה כמה קללות שאם היו שומעים אותה

בבית ספרה הקודם זה היה מזכה אותה בשטיפת הפה במים וסבון.

בנוסף, אמברידג' החלה לעבור לבקר את השיעורים, ונדרש מגאיה כל כוח רצונה כדי לא להתפקע מצחוק אחרי מה שאמברידג' עשתה לסנייפ.

אמברידג' ביקרה בכל שיעור ושיעור והייתה רושמת כל דבר בפנקס ורוד ומנצנץ ומעצבן. גאיה כבר הייתה מיואשת. כשחזרה לחדר המועדון אחרי שיעור לחשים עתיקים (חקר רונות עתיקות)

בו אמברידג' נכחה (למרבה צערה וכעסה של גאיה), היא ראתה התקהלות רבה סביב לוח המודעות. "מה קרה?" היא שאלה לאחר שנדחקה בין כולם והגיעה להארי.

"מחר יש את ההכוונה המקצועית, תראי, קבעו לכולם שעות!" הוא אמר די בהתרגשות והיא חייכה חיוך קטן.

היא ידעה שחלומו הגדול ביותר של הארי הוא להיות הילאי (כמו שאביו היה לפניו) והייתה בטוחה שהוא יצליח בזה (אמברידג' הזו לא תעצור אותו!).

היא עצמה עוד התלבטה בין מה תרצה לעסוק כשתהיה גדולה. מצד אחד אהבה התגוננות וזה נראה לה מחובתה לעזור לעולם הקוסמים בציד אחר המכשפים האפלים (אחמ אחמ וולדמורט אחמ)

מצד שני... שיקויים... אפילו עם סנייפ, המקצוע הזה כל כך קסם לה, להיות רוקחת שיקויים מוכשרת וללמוד באקדמיה המיוחדת ו...

היא נשמה עמוק והסתכלה שוב על גיליון הקלף התלוי שם. מחר הפגישה שלה עם פרופסור מקונגל תהיה בשעה עשר. אוקיי, אז היא תוכל ללכת מחר לארוחת הבוקר,

ואז לסיים את הסיכום לתולדות הקסם, ואז ללכת לפגישה עם הפרופסור.

וזה בדיוק מה שהיא עשתה.

בעשר, היא עמדה מעט סמוקה ודי נרגשת מחוץ לדלת חדרה של פרופסור מקגונגל. היא יישרה את הגלימה שלה, נשמה כמה נשימות עמוקות כדי להרגיע את ההתרגשות ונכנסה.

היא כל כך כל כך כל כך התדלה שלא להזעיף פנים כשראתה שאמברידג' ישבה בצד עם הפנקס הורוד המגעיל שלה. גאיה פשוט התעלמה ממנה לגמרי, והתיישבה על הכיסא מול הפרופסור מקגונגל,

כשרגל ימין על רגל שמאל שלה, וידיה מונחות בנימוס עליהן. "בוקר טוב פרופסור מקגונגל" בירכה אותה גאיה. "בוקר טוב העלמה טארה" בירכה אותה הפרופסור בחזרה.

"טוב העלמה טארה, עכשיו בעצם נערכת ההכוונה המקצועית שלך. כאן, אנחנו נכוון אותך כמה שיותר במטרה שתגיעי ליעד שלך, ותבחרי באילו מקצועות להמשיך ללמוד. האם חשבת על משהו?" שאלה הפרופסור בהתעניינות.

"האמת, חשבתי על כמה דברים, אבל אני חושבת שהכי עניין אותי וקסם לי עד עכשיו הייתה עבודה הקשורה בשיקויים" הודתה גאיהה.

הפרופסור הנהנה ועיינה בכמה דפים. "אכן אני רואה שהפרופסור סנייפ רושם עלייך דברים טובים. כן, ציונים גבוהים... לדעתי, את תוכלי להתחיל בסיום הוגוורטס מסלול מיוחד באקדמיה הגבוהה ללימודי רוקחות,

שם תלמדי להיותת רוקחת שיקויים, ולאחר מכן תוכלי אף להתקבל למועצת הקוסמית הלאומית לשיקויים" אמרה הפרופסור בחיוך דקיק. זה הלהיב את גאיה מאוד.

להיות רוקחת שיקויים... וואו! גאיה הנהנה. "מינרווה, זו פגישת הכוונת ייעוץ למה שהיא תוכל להיות בעתיד, לא למלא את ראשה במחשבות שווא. לעולם לא תוכל להתקבל תלמידה כזאת לאקדמיה" אמרה אמברידג' בבוז

וגאיה הביטה בה במבט רושף, אבל הפרופסור מקגונגל התעלמה. "אם זהו רצונך, אז וודאי תמשיכי ללמוד שיקויים, וכדאי לקחת גם את תורת הצמחים כי אלו נושאים מתקשרים. יש עוד מקצועות שהיית רוצה להמשיך ללמוד?"

שאלה מקגונגל. "שיקויים, תורת הצמחים, שינויי צורה, התגוננות מפני כוחות האופל, לחשים עתיקים, לחשים ואסטרונומיה" אמרה גאיה את המקצועות בהם התעניינה. הפרופסור מקגונגל הניפה את שרביטה,

ועל ברכיה של גאיה נחת גיליון קלף. "המערכת החדשה שלך" אמרה מקגונגל וגאיה הנהנה. "מינרווה, אין טעם לכך, היא לא תצליח-" התחילה אמברידג' לומר במעט חוסר סבלנות,

אך גאיה קטעה אותה. "גברתי הפרופסור, זו פגישת הייעוץ שלי, גם ראש הבית שלי. אינני יודעת מדוע את כאן, אך אני יודעת שאינך אמורה להשתתף בהכוונה המקצועית שלי. פרופסור מקגונגל עזרה לי להחליט

מה ארצה להיות בעתיד, ואני אלך במסלול הזה" פסקה גאיה. "ילדה חצופה! איך את מדברת אליי כך?! לי יש אישור משר הקסמים עצמו להיות נוכחת ולהשתתף! על חוצפתך לקטוע אותי ולהעיר לי

אני מורידה 10 נקודות מבית גריפינדור!" אמרה אמברידג' בכעס וחייכה בניצחון. "ומתוקף היותי מדריכה, אני מחזירה את עשרת הנקודות הללו לגריפינדור, שהורדו ממנה שלא בצדק" התריסה נגדה גאיה.

"אררגגגג" שאגה אמברידג' ויצאה מהמשרד של מקגונגל. מקגונגל חייכה אליה והחוותה בידה ליציאה. "אנא קראי לעלמה בראון" אמרה פרופסור מקגונגל בחיוך של שמחה לאיד. גאיה חייכה חזרה ויצאה מהכיתה,

אוחזת במערכת החדשה שלה.

כשסיפרה לחבריה מה עשתה, בהרמיוני נראה שמץ שמחה לאיד, רון ניפח את חזהו ואמר בהתרגשות מזוייפת שהוא גאה בה, והארי כרך זרוע אחת סביב כתפה ונשק על לחיה בחיבה.

היא הסמיקה מעט והארי חייך בשובבות. היא נאנחה בצחוק קטן.

באותו לילה כשהלכה לישון היא ידעה. היא תכתוב להוריה מחר. כי היא אוהבת אותם, כי היא מתגעגעת אליהם. אבל אפילו לא הם לא ייקחו אותה מהמקום בו היא הכי מאושרת-

מהוגוורטס.

הפרק הקודם		הפרק הבא