להיות חצויי זה לא קל

ישבתי מאחוריי נחשול מאושרת. נחשול זמזמה שיר ולק עף בקצב של...צב. "הוא לא יכול לעוף מהר יותר?" מרקו מאחורה שאל. נחשול חייכה לעצמה. "לא. שמעת את אלכס" השיבה והוא שילב ידיים. "למה בחרת אותו?" התלונן. התובבתי אליו והוא נהיה מבוהל משום מה. התרכזתי. רוקנתי את המחשבות שלי. למדתי טיפה לקרוא מחשבות. מרקו צרח באימה בראש שלו ´הצילו. הצילו. למה היא בוהה בי ככה? היא הולכת למות´.  נבהלתי ומיד הפסקתי וחזרתי לחשוב. הלב שלי דפק ומרקו נהיה מבולבל. בטח עכשיו כאב לו הראש בגללי. "את בסדר?" נחשול שאלה אותי וסובבה אליי את הראש. רעדתי. למה הוא חשב את זה? ´בטח ממבוכה,´ חשבתי וזה הרגיע אותי והצלחתי לחייך אפילו. "כן," אמרתי ונחשול הרימה גבה וחזרנו לטוס בשתיקה. קלייר מאחוריי שתקה בצורה מדאיגה. "היי," הסתובבתי אליה והיא הרימה את הראש ומצמצה נגד השמש. "אז מסע לשאול" אמרה וניסתה לחייך. הנהנתי. "איפה השאול?" שאלתי. "לוס אנג´לס" מרקו אמר. הגיוני שבן האדס ידע. שתקתי. "קזינו לוטוס לא שם?" נחשול שאלה ומרקו הניד בראשו "לא. זה בלאס ווגאס... בערך חמש מאות קילומטר יותר קרוב אלינו" אמר. נחשול הנהנה. לק נהיה איטי עוד יותר וצהל משהו. נחשול עשתה פרצוף. "מה קרה?" מרקו שאל ושם יד על החרב שלו. נחשול שמה יד על המצח נגד השמש ויד אחת החזיקה במושכות. קלייר קפאה פתאום מאחוריי והתכווצתי. ואז הרגשתי הרגשה משונה- ´סכנה,´ שמעתי את הקול של קלייר, מבוהל. אבל היא בכלל לא דיברה ובלעתי אנחה. קריאת מחשבות. היו לי צמרמורות מוזרות פתאום, והבטן שלי קפאה. הצטערתי שאין לי חרב עדיין. שכחתי לקחת מהמחנה. ואז קלטתי שגם לקלייר אין חרב. אבל לה יש את הכוחות שליטה במים שלה. התחלתי לפחד ברצינות עכשיו. ואז חשבתי....מי בירכה אותי? הקטה. הקטה. מה הכוחות של ילדי הקטה? עירפול ו...

"אתם מרגישים את זה?" נחשול שאלה והעירה אותי מהמחשבות  המפחידות שלי. מצמצתי והנהנתי. בלעתי רוק. עברו בי צמרמורות נוראיות והתאפקתי שלא לצרוח. קלייר הסתכלה למטה. "משהו רודף אחרינו." אמרה. מרקו הנהן במתח. "בואו נישאר באוויר כמה שנוכל." אמר ולק צהל במחאה. הוא עשה פרצוף, ולק הגביר מהירות בבת אחת. "תאטי אותו!" מרקו צעק והחזיק חזק בקלייר, שהחזיקה חזק בי שהחזקתי חזק בנחשול, שקיללה את מה שהיא הספיקה ללמוד ביוונית עתיקה. "הוא גם מרגיש בזה! הוא פוחד!" אמרה בצעקה ומרקו קילל גם ביוונית עתיקה. "פשוט יופי. צריך לנחות." אמר. "אנחנו מעל ים!" נחשול מחתה ומרקו הרים ידיים באוויר והיא עשתה פרצוף מפוחד. "נוחתים!" צעקה והנמכנו משמעותית. ירדנו מתחת לעננים וראינו את הים. קלייר נראתה מעודדת יותר, אבל נחשול וכל השאר כולל אני החוורנו. המפלצת ידעה לשחות, ורדפה אחרינו. הוא נראה כמו סוס ים רשע. היה לו ראש של סוס רגיל- כמו של לק, אבל עם פרצוף רשע. היו לו שתי רגליים קדמיות רגילות לגמרי של סוס, שבעזרתן הוא שחה, אבל זנב של נחש שבקצה שלו היה סנפיר דג, ובעזרתו הוא שמר על שיווי משקל בשחייה שלו. ואז קלטתי משהו. נחשול בת פוסידון. יכול להיות שבגללה הוא כאן? "נחשול!" צעקתי כי היא קיללה שוב. "!ἱπποκαμπος  ţʻẕwr צעקתי ביוונית עתיקה. באמת שלא ידעתי איך אומרים ´סוס ים´ בשפה הזאת, אבל המילה פשוט עלתה לי בראש. ואז נזכרתי שקראתי מיתולוגייה יוונית שלמה ביוונית עתיקה בבית. אולי משם המילה עלתה לי. הסוס נעצר במים. "תעצרי את לק!" עשיתי מאמץ מודע לעבור לאנגלית ונחשול עצרה אותו בבת אחת. הוא רטן אבל נעצר. הסוס הסתכל עליי, ואז על נחשול, שנראתה חיוורת מאוד וסידרה את השיער שלה. מרקו במאסף התנשם במהירות וקלייר יבבה כשהיצור התקרב. לק עף ממש מעל הים עכשיו.

"מה זה?" קלייר שאלה בחשש ומרקו הסתכל על סוס הים, שצהל משהו. נחשול פערה את העיניים. התיליון שלה זהר באור השמש פתאום. "הוא מאבא! זה היפוקמפוס." אמרה והסתכלה על הסוס, שצהל כמסכים איתה. בלעתי רוק. עכשיו הבנתי מה אמרתי מקודם. ´היפוקמפוס תעצור.´ בגלל זה הוא עצר קודם. התחלתי לחשוש שאני חנונית על כמו אתנה, למרות שהיא אמרה לי שאני לא. "למה אני יודעת יוונית עתיקה?" שאלתי בקול רועד בזמן שנחשול התידדה עם ההיפוקמפוס והוא ליקק אותה. מרקו הסתכל עליהם ואז עליי. קלייר בחנה את הסוס. "כי זה בטבע של חצויים יווניים. כמו שחצויים רומיים יודעים לטינית." הסביר והנהנתי בתודה. הוא משך בכתפיים. "חלקינו יכולים לנסוע עליו," נחשול דיווחה וההיפוקמפוס צהל באישור. לק צהל לו גם ונחשול עשתה פרצוף ואז צחקקה. "יקל עליך, מה" אמרה וטפחה לו על הצוואר. "אני רוצה" קלייר אמרה מיד והסתכלתי עליה. היא הסמיקה. "צפוף פה." מלמלה ומרקו הנהן. "גם אני רוצה. אני אשמור על קלייר." אמר. "ואם ניסע מתחת למים," קליר הוסיפה בדרך אגב, "טוב, אני בת קים." השלימה את המשפט וחייכתי. היא חייכה גם. נחשול קימטה את המצח וההיפוקמפוס צהל עוד משהו. נחשול שחררה את הכתפיים. "טוב. הוא מסכים. אבל בתנאי אחד." אמרה ונלחצתי. "איזה תנאי?" שאלתי והיא חייכה וצחקה. "הוא אומר שהוא צריך שם. תבחרו לו שם." אמרה. נרגעתי וצחקתי גם. נראה לי שאני יאהב את ההיפוקמפוס הזה. "טוב." אמרתי ומרקו הסתכל על הסוס ים. הוא שחה באותו הקצב שלק ברח. ולק בדרך כלל ממש איטי, אבל מסתבר שכשהוא רוצה הוא עף ממש מהר לשם שינויי. "ספידי" אמרתי והם הסתכלו עליי בחוסר הבנה. חייכתי והסברתי להם. "גאוני!" נחשול אמרה ומחאה כפיים. ההיפוקמפוס צהל איתה. חייכתי בעונג ומרקו וקלייר טיפסו על ספידי, ומעכשיו טסנו מעליהם. 

הפרק הקודם		הפרק הבא