חייו ושקריו של אלבוס פוטר

אלבוס לא ידע איפה נמצא חדרי המועדון של רייבנקלו והפאלפאף, אז הוא השאיר את השאר להמשיך לבתים והבטיח להם שישמרו על קשר. הוא עלה עם תחושת מועקה כבדה, והחליט לכתוב על כך, אבל למי? הוריו יכעסו על כך שהתנהג כך כלפי חבריו, וממילא הם כבר יוודעו על ידי הפרופסור מקגונגל, דודו ודודתו יופתעו לקבל ממנו מכתב, ופרסי לא נראה לו קשור לחייו הפרטיים. הוא החליט לשוחח על כך עם מישהו, והשאלה של מי זה יהיה נחסכה ממנו כאשר נכנס לחדר וראה תלמידים בודדים שישבו שם, וביניהם טדי, הוא בא והתיישב לידו, וקרא את מטלות הבית שלו: "מדוע לחש פריפיקוס טוטאלום ושתק אינם שווים" ולאחר מכן טור ארוך של חיבור בסגנון טדי, עם שורות קטנות ונקיות להפליא, "למה אתה צריך את כל זה?" טדי הסתכל עליו במבט של אתה-באמת-לא-מבין? ואמר: "זה בשביל הבגרויות שלי, בכל מקרה, למה התיישבת פה, אלבוס?". אלבוס סיפר לו את כל הסיפור שקרה לו ואיך עכשיו הוא וחבריו מופרדים, וטדי התבונן בו ולבסוף אמר: "אתה יודע, אלבוס? גם לי לא היה קל בשנתי הראשונה כאן, לכם זה נראה מעצבן אולי , אפילו מרגיז, שהופרדתם, אבל תחשוב על כל זה, בתור יתום ובן של אדם זאב, אותי תיעבו כאן בשנתי הראשונה, למעשה, היחידה שהתנהגה אליי יפה הייתה ויקטואר, ואז באו כמובן גם ג'יימס ואתה, והייתי פחות בודד מאז, אבל עדיין לפעמים מזכירים לי את זה, ואני שוב נתקף ביגון וצער", אלבוס לא הבין אם הוא גמר לדבר, עד שהוא חזר לעסוק במלאכותיו. הוא חשב על מה שהוא אמר, והשיב: "אני יודע שלך היה פה קשה, אבל לי-" הוא לא רצה לספר לטדי על הנבואה, אז הוא השלים: "לקחו את כל החברים, ושמו בבתים אחרים, אתה לא חושב שמקגונגל טועה?", "פרופסור מקגונגל, אל, ואני מסכים איתך שהיא טועה, אבל אין מה לעשות בנידון, אם היא החליטה אז היא החליטה, ויודע מה?" הוא לפתע אמר, "קח את זה" הוא הושיט לו כדור כסף זעיר, קיפל את דבריו, והלך.

הפרק הקודם		הפרק הבא