פרק 14.
החבורה התקרבה ל המגרש. נשמעו צעקות מכיוון הזירה. "זה תורנו להיות במגרש! שיריינתי אותו במיוחד!" צעק קול אחד. "נכון, אבל כפי שאתה רואה, הדגלים של סלית'רין מתנוססים על העמודים, לכן זה תורנו." אמר קול אחר בשלווה. "זה כי הטלת עליהם לחש קיבעון, מטומטם!" אלבוס כבר זיהה שזהו וויגס. החבורה התקרבה כל כך למגרש שכבר ראו שהרבים היו וויגס וקריי. קריי היה הקפטן של סלת'רין. "מתי הספיקו להטיל לחש קיבעון על הדגלים?" שאל דודג'. מבולבל מעט. "כנראה עם כל ההמולה של ואנדרולו." ענה אלבוס. וויגס ראה את החבורה ונפנף אליהם. "מה קרה?" שאלה ליז. "הטיפשים האלה אומרים שהמגרש שלהם כי יש דגלים של סלית'רין על העמודים!" פניו של וויגס האדימו מכעס. ליז ניגשה אל אחד העמודים וניסתה להסיר את הדגל שהיה תלוי על אותו העמוד. הדגל סירב לצאת ממקומו. "הטלתם על הדגלים לחש קיבעון. תסירו אותו." דרשה ליז בשלווה. אלבוס ראה שמתחת לגלימה ניפנפה בשרביטה. הסלית'רין נראה מבולבל. "תסיר את הדגל, כי אתה נחמד כל כך." דרשה ליז באותה נימה. "כמובן..." מילמל קריי והסיר את לחש הקיבעון. "מעולה, אתם יכולים ללכת." אמרה ליז. קריי מילמל עוד משהו על שיעורי בית והלך. שאר הקבוצה, שעמדה מאחוריו, הלכה ברטינות רבות. "וככה מטפלים במישהו שאתה שונא." הכריזה ליז. דודג' צחק, אך השתתק מיד למראהו של וויגס. "יכלו לסלק אותך על זה! לחש קונפונדוס למטות ספורט... איך אני אסביר את זה למהוניר?" נזף בה וויגס. זו הפעם הראשונה שאלבוס ראה את וויגס כועס. "אני יודעת! אבל אני שונאת את הגישה הזאת של הסלית'רינים. הם כל כך שחצנים!" התלוננה ליז. "אם כולם היו אוהבים את הסלית'רינים, אז את ואני לא היינו נמצאים פה." אמר וויגס לליז, שגם הוא, היה בן מוגלגים. "איפה כל שאר הקבוצה?" שאל אלבוס. "הנה הם באים." אמר וויגס והצביע לעבר כתם אדום וזהוב ברקע, הכתם היה רועש מאוד.
האימון היה נוראי ללא קורק. בנט פרש בתור מחליף מחפש, לכן לא היה מחפש בכלל. "למה בכלל לא הרשת לקורק להשתתף באימון?" שאל אלבוס כשנמאס לו. "לא הרשיתי לו? הוא הנכס הגדול ביותר שלנו!" הזדעק וויגס. "אז לא אתה שלחת את טרנדון בארוחת הבוקר?" שאל אלבוס בחשדנות. "לא! לא הייתי בארוחת הבוקר, הגעתי רק לפני כמה שעות מאוסטרליה, אבא ואני חקרנו שם מרלבובים חסרי-חוטם נפוצים!" אמר וויגס. אלבוס לא טרח לשאול את וויגס מהו מרלבוב חסר- חוטם נפוץ. לפי ניסיונו ידע שזוהי בטח חיה מרתקת, שמוציאה נזלת מכל החורים שלה.
מיד אחרי האימון ניגש אלבוס אל חברו הטוב ביותר של פיטר, מת'יו ווסט. "מת'יו, איפה פיטר?" דרש אלבוס. "לא ראיתי אותו מאז ארוחת הבוקר. מאז שהוא אמר לקורק שהוא לא רשאי להשתתף באימונים." לאלבוס הייתה שעה חופשית, לכן רץ ברחבי בית הספר בחיפוש אחר פיטר. כשהתייאש מחיפושים, נעצר ליד שטיח קיר כלשהו בקומה השביעית. אלבוס היה מודאג. איפה פיטר? אלבוס החל ללכת הלוך ושוב, בעודו ממלמל לעצמו "אני צריך למצוא את פיטר." פתאום הקיר שמולו רעד, אלבוס הפנה את מבטו וראה דלת. אלבוס היה בטוח שהיא לא הייתה שם קודם. הוא פתח את הדלת. המחזה שנגלה היה מחריד.
|