✨חכמה בלי גבולות✨

לא ייאמן.

יש לנו צבע חדש! ווהו! (סגול, לכל המוזרים שבטלפונים/מחשבים/מכשירים שלהם לא רואים את הצבע.)

אני קצת בדיכאון היום אז אל תשימו לב... אז אם אני לא מתלהבת ומקפצת כמו בדרך כלל - אל תשימו לב. פשוט תתעלמו ממני או משהו.

תהנו לכם :)

אלברט עמד בפתח התא שלהם.

"נו באמת, אל, אתה עד כדי כך חסר חברים?" שאל דומיניק, בעוד אמרוד אמרה: "בטח שאתה יכול לשבת איתנו."

"תודה," הוא אמר והשפיל את עיניו.

אמרוד הייתה מודעת לעובדה שבחר להתיישב דווקא לידה ולא ליד אחיו הגדול.

דומיניק לא נראה מרוצה מזה.

הדממה עכשיו, הבחינה אמרוד, בהחלט הייתה טעונה.

אמרוד השעינה את מצחה על החלון. הרים וגבעות לבנים, שמיים אפורים ועננים לבנים, גדולים ועכורים שעתידים להוריד שלג בקרוב...

כעבור כשעה של נסיעה נשמע קרקוש קולני מהפרוזדור. אלברט, שהיה הקרוב ביותר לדלת התא, פתח אותה.

"תרצו משהו מהעגלה, ילדים?" שאלה האישה החייכנית שעברה עם עגלת הממתקים כמו בכל שנה. 

"כלום בשבילי," אמרה אמרוד ודומיניק הנהן.

האישה פנתה להביט באלברט. "שתי עוגות קדרה, ו... סוכריות רחף." הוא אמר ושלף שלושה חרמשים וגוז.

אלברט חזר להתיישב ודומיניק קרא: "הי! הנה ציפור דודו!"

"מה? איפה!" שאל אלברט. "הן נכחדו לפני כמעט אלפיים שנה!"

עיניו הירוקות הבהירות התרחבו בשמחה, פיו נפער וחיוך קטנטן שיחק בזווית פיו. הוא אפילו קם ממושבו.

אמרוד לא אהבה את זה. היא שלחה לדומיניק מבט של 'זה-לא-היה-יפה', והוא הגיב במבט של 'תראי-את-הפתי-הזה'.

אלברט התיישב בחזרה על מושבו כשהבין מה בעצם קרה כאן ותלתליו הזהובים קיפצו.

אמרוד פנתה שוב אל החלון בשתיקה.

למה שדומיניק יעשה דבר כזה? האם הוא ניסה להראות לה עד כמה שאחיו הקטן מגוחך? ואם כן, למה?

***

אחרי נסיעה ארוכה הם הגיעו לרציף תשע ושלושה רבעים, שם פגשו אותם ההורים של דומיניק.

השמיים כבר היו שחורים לגמרי. אמרוד עשתה חשבון בראש והניחה שאם הם יצאו ב-11:00 מהוגוורטס, השעה בערך שבע בערב.

אמו של דומיניק התנפלה על שלושתם בחיבוק. היא קיבלה את אמרוד כאילו הייתה גם היא ביתה שלה.

"שלום, אדון דיזני," אמרה אמרוד במבוכה לאחר שנחלצה מהחיבוק המוחץ של גברת דיזני ולחצה את ידו.

"איזה כיף שאת מתארחת אצלנו בחופשה!" קרא אלברט וחייך.

"קדימה, בואו נזדרז ונגיע כבר הביתה." שינה דומיניק את הנושא. כשכולם הסתכלו עליו הוא פלט: "אני קופא מקור."

חמישתם נכנסו לפונדק קוסמים נסתר והשתמשו באבקת פלו כדי להגיע לביתם של הדיזנים.

"איזה יופי שהחופשה ארוכה, יהיה לכם זמן לבלות ביחד ולנוח שלא כמו בדרך כלל. נותנים לכם הרבה יותר מדי שיעורים..." התלוננה גברת דיזני אבל אמרוד ראתה שהיא מחייכת.

"בואי, אני אראה לך את החדר שלך," אמר דומיניק ושניהם עלו במדרגות.

אמרוד קיבלה את חדר האורחים. הוא היה גדול ורחב ידיים אך בכל זאת הקנה תחושה של חמימות וביתיות. אמרוד אהבה במיוחד את הקירות, שהיו צבועים בצבע לילך.

היא אמרה תודה והלכה לפרוק את המזוודות. דומיניק הנהן והלך לכיוון הדלת. כשהגיע לדלת הוא הסתובב חזרה אל אמרוד והיסס, אבל לאחר שניות ספורות הוא הניד בראשו ויצא מהחדר.

"לילה טוב," הוא אמר לפני שהלך.

"לילה טוב."

ביפ :/

הפרק הקודם		הפרק הבא